הקדמה ל:היער המכושף …

פרח לוטוס התחיל לנחות באגם הקסום.
הפרח הלבן השאיר אחריו אבקה ריחנית בציבעי לבן וזהב.
האגם זימן אליו את הפרח באהבה ודאגה, הוא היה כמו יצור חיי ש משתוקק לילד ו
כאשר הפרח נחת האגם זהר לרגע ואז שבו מימיו להיות צבועים בטורקיז.
יד קטנה יצאה מהאגם ואחריה גוף שלם שהיה יפה לא פחות מהיד, הגוף היה של בת ים
שכמעת כולה היתה תכולה.
היא נגעה בעדינות בפרח הלוטוס וצחוקה הצלול נשמע לאורך כל האגם.
הצחוק משך אליו עוד בנות ים שלא הססו לשמוח שפרח נוסף ירד לאגם הקסום והצלול שלהן,ארבעה מהן הצטרפו לחבתן והקיפו את הפרח הקטן בשמחה גדולה ,ואז…
הן החלו לשיר שירים עם מילות עוצמה וקסם תוך כדי שחייה חלומית סביב פרח הלוטוס.
כל בן אנוש ואפילו יצור קסום לא יכל לעמוד בפני השירה שלהן ויופין הרב אך הוא נועד למטרות חשובות ארבה יותר!
אחרי שבנות הים סיימו את הטקס שחתה אחת בנות הים למעמקי האגם ומישם היא הביאה
שלושה אבני חן שונות, שקיק עים אבקה קסומה ומגילת ברכות ואת כל הדברים הללו הן שמו בתוך הפרח ואז רוח חזקה נשבה והעיפה את הפרח לעבר העץ הגדול.
האגם השתתק ומימיו הפחו לכחולים כהים הוא ידע שיכול להיות שיעבור הרבה זמן עד שיצא לו לפגוש את הפרח.
הבת הים שיצאה ראשונה החלה לבקות ואחרי כל שאר בנות הים.
כולם שם ידעו שיכול להיות שהפרח הזה הוא האחרון הוא התקווה האחרונה!