ניצוצות באויר

הסיפור הבא,אוליי נשמע קצת הזוי.
הוא מתרחש על ספינת חלל,רחוקה שנות אור מכדור הארץ.
בין הייתר בית חולים,בין כוכבי.
כריסטין,רופאה צעירה עבדה במשמרת ערב.בית החולים היה עמוס.
היא הייתה עסוקה בקריאת תיקים רפואיים.
"את עובדת קשה ד"ר."נשמע קול מוכר.
היא הרימה את ראשה כשלפתע הבחינה בבחור מהעבר שלה,לבוש במדיי לוחם.
"גלן?"היא הבחינה בו.כשרגע לאחר מיכן,הם התחבקו,כמי שלא ראו זה את זו,זה זמן רב.
"איפו את?"אמר,כשהתנתקו מהחיבוק החזק.."לא שמרת איתי על קשר."
"אני עסוקה.כאן."חייכה אליו.
"יכולת לפחות לצור איתי קשר פעם בכמה זמן."אמר.
גלן,היה בחור יפה תואר.חייזר דמוי אדם עם עיניים ירוקות מדהימות.עיניים שהאישון בהן היה פס,ולא עגול.פרט,לדבר השולי הזה,הוא נראה ממש כמו בן אדם.מבחוץ,ומבפנים.
כריסטי חשבה שהוא בא לשם עם משלחת,בכדיי לאבטח את המקום.
ממש כשהביטה בו,חזרו לה פלאשבקים מהעבר. היא הכירה אותו,מקרוב.קרוב מאוד.היא חשבה על ימים בהם עשו אהבה.היא חשבה על מגע גופו,נוגע בגופה.
"הכל בסדר?"שאל,מבחין במבט מוזר על פנייה.כשעל פניו חיוך.
"כן.."נעורה מהפנטזיות שלה,עליו.."אז מה אתה עושה כאן?בבית החולים?"
"באתי הינה בכדי לעבור ניתוח."אמר בפנייה.
"ניתוח?"שאלה.."הברך שלך לא החלימה מהפציעה בפעם הקודמת?"
"הברך שלי החלימה לחלוטין."חייך אלייה,חיוך מלאכי שובה.
"באיזה ניתוח מדובר?"שאלה,מתעניינת.
" זה לא הברך שלי.אלא ,הלב.אני צריך לעבור ניתוח לב."סיפר לה.
"מה? הלב שלך?" התפלאה,"אבל,אתה לוחם."
"הרופא שלי עלה על משהו בבדיקה שיגרתית,שכל לוחם עובר."אמר,"זה גורם לבעיות בתפקוד של הלב."
"זה רציני?"שאלה.
"אחרת לא הייתי פה."אמר,מביט בה במבט,כאילו הוא עוד רגע טורף אותה במבטיו.
כשהיא מלווה אותו אל החדר שלו.כריס החליף בגדים,לבגדי אישפוז.כריסטין הביטה בגופו מבעד למראה.מעריצה כל חלק וחלק בגוף החסון שלו.
"אתה צריך להיות במעקב,עד הניתוח.."אמרה כשהוא נשכב על המיטה.כריסטין הביטה בו,כלא מאמינה שהוא שם איתה.מספר דקות מאוחר יותר היא הקשיבה ללב שלו שהלם בקצב מהיר.נו,זה היה ברור.גם הוא התרגש.ליבו הלם מהתרגשות.כריס,השפילה מבט,מביטה בחזה השרירי שלו,מחייכת לעצמה מין חצי חיוך,בולעת רוק,מודדת לו את לחץ הדם.מביטה לו בשפתיים.היא נזכרת בנשיקות המפנקות שלו,במגע שפתיו.איש לא נישק אותה כך מעולם. כריסטין נעצה בו עיניים בעודה
מחברת אותו למכשירי ניטור דופק.
"כריס?"הביט בה,מרגיש כל התכווצות של הלב.זה מהתרגשות.
"הקרדיולוג ייגש אלייך עוד מעט."אמרה,מנסה לשמור על קור רוח.
לאחר מיכן,כששבה לסיור בין חוליה,פגשה בה האחות שריל בדרך.
"מי הבחור היפה שהובלת איתך?"שאלה שריל.
"סתם.."חייכה לעצמה.
"אוי,כריס באמת.אז למה כולך נרגשת בגללו?"שאלה שוב שריל.
"אוקיי.אם את חייבת לדעת,שמו גלן,הוא לוחם.."אמרה כריסטין.
"וזה עושה לך את זה..מה?"חייכה שריל.
"אנחנו מכירים כבר מקודם.."סיפרה לה.
"יכולתי להשבע שראיתי ניצוצות בניכם."אמרה כריסטין.
"את מה זה טועה.."שמרה כריסטין על פרופיל נמוך.היא לא גילתה לה שיש לה עבר משותף עם גלן. היא לא סיפרה לה שהם היו בעבר זוג אוהבים.
"מה הוא עושה כאן,הידיד שלך?"שאלה שריל.."ביקור שיגרתי?"
"ניתוח לב." הסבירה לה כריסטין,מראה לה את הגיליון האלקטרוני שלו.
"בגיל כזה צעיר?"התפלאה שריל.
" זה משהו מולד.הרופא שלו גילה את זה בבדיקה שיגרתית."ענתה לה כריס.
"הוא לא אנושי.לא?"שאלה שריל.
"מה זה משנה?..קראה כריסטין.
"נכון.את אוהבת אותו בכל מיקרה."התגרתה בה שריל.
"דיי,תפסיקי.."גערה בה כריסטין.
"אם תשאלי אותי..הוא רק חיפש סיבה בכדי לראות אותך שוב."אמרה שריל.,מתגרה בה.
כשמאוחר יותר.כשהתפנה לה מעט זמן,חזרה כריסטין לחדר בו היה מאושפז גלן.
"אז,מה שלומך?"הוא פנה אלייה,תופס בכף ידה.
כריסטין הייתה מעט בהלם מהעובדה שליבו של גלן,זקוק לתיקון וטיפול.ויותר בהלם מהעובדה שהוא איתה באותו החדר.גם,הוא לא יכול היה להאמין,נועץ בה זוג עיניים ירוקות,מתנשם.
"אני בסדר.."חייכה אליו,חיוך נלהב.מקווה,שהוא עדיין מאוהב בה.כשהוא נשען לאחור מתכוון לנוח מעט בטרם יקחו אותו לחדר הניתוח.אך,היו עוד מספר בדיקות שהיה עליו לעבור.
כשמאוחר יותר כאשר סיימה את המשמרת שלה,בביתה,ציפה לה דן,הארוס שלה.
לפתע,היא נראתה לו קצת מרוחקת.כריסטין,עמדה מתחת למיים הזורמים באמבטיה,עוצמת את עינייה נזכרת ברגעים קסומים,אינטימיים עם גלן.כשהאש עדיין בערה בניהם.היא האמינה שהגורל,הפגיש בניהם,שוב.