נקודה שחורה בעת שמחה

בעיני כבר לא אוכל לראות
לא שמים בהירים, לא נהרות
באוזני כבר לא אוכל לשמוע
קול ציפור, נעימה של כינורות

את לקחת את כל חושי
את מבטי, גם את אוזני
במבט אחד הכול אבד
ולבי לך נערה
אתן אותו במתנה

ובי עצמי עוד מה נשאר
לא מרגיש כבר שום דבר
רק אליך נערה
בי נותר לך אהבה

הכול השחיר, כבר נעלם
זכרונות טובים, היו היה
אומנם לי קשה אותם לזכור
עיקר עכשיו בסופה של תקופת האור

את עצמי אני שואל
האם רוצה אני לזכור
את קול צחוקך
את אור עינך
גוון עורך
ואת ריח השושנים המתגורר לו בביתך

בהם אני נזכר
בעודי מבקר בו בקברך