המדריך לערפד המתחיל- פרק 20:)

נישקתי אותה.
אני יודע שאתם כועסים עליי בגלל זה שיש הרבה נישוקים לאחרונה אבל לא הייתה לי ברירה!
ג׳ון כ״כ התעצבנה על הנשיקה שלי עם מייגן שכבר פחדתי שהיא הולכת לעשות לה משהו…
ואני לא מתכוון פדיקור או כל דבר אחר של בנות.
אני מתכוון למשהו רע וכואב…
ולא יכולתי לתת לזה לקרות!
אז הפעלתי את מקור השנאה שלה נגדה ונישקתי אותה.
לאחר שהפרדתי את השפתיים שלי משלה ראיתי את פרצופה ההמום.
״אני מצטער, ג׳ון״ אמרתי כשזזתי מעט אחורה כמה צעדים.
״א-אני..״ היא התחילה לגמגם כשסומן עלה על פניה.
אוקיי, אז הצלחתי יותר ממה שציפיתי.
מה שקרה בימים הבאים הוא דבר מאוד מוזר.
לא משנה כמה רציתי לדבר עם ג׳ון על דברים מסוימים, תמיד היינו מגיעים למצב ששנינו שותקים במועקה.
זה היה כ״כ מעצבן.
לא היה לי את מי לשתף במה שעובר עליי!
ואם אתם עכשיו חושבים לעצמכם: ׳שילך לפסיכולוג..!׳ תמחקו את האפשרות הזאת.
לא נעים לי להרוס לכם את זה אבל… רגע… *נעים* לי להרוס לכם שיש לכם חוק שאוסר על זה:
————-חוק מספר_: אסור לשתף פסיכולוג מוסמך בחיי ערפד פרטיים————–
כן,כן… שיתוף פסיכולוג מוסמך הוא אסור ומסוכן!
כי אם תחשבו על זה בהיגיון, פסיכולוג יכול לגלות עליכם הכל רק בעזרת כמה פרטים קטנים.
וכשאני אומר הכל אני מתכוון גם לעובדה המצערת שאתם ערפדים (אם הצלחתם להפוך לערפדים)
ואת זה, ילדים, לא כדאי שיגלו…
אז עכשיו כשעברנו על הא ודא, אפשר להמשיך בסיפור שלי:
במשך כמעט כל הזמן ניסיתי להתחמק ממייגן…אני לא כ״כ מבין למה, אבל פשוט הייתה לי תחושה רעה שזה לא טוב שנהיה ביחד.
ואם באמת נחשוב לרגע (משהו שבזמן האחרון לא לא מרבה לעשות) אני מבין למה.
היא בת אדם ואני ערפד, ותכלס אין לי מה להציע לה… 
אני לא יכול להתקשר כל פעם ומתישהו היא תזדקן ואני ישאר ככה.
אז אחרי לא יותר מיומיים בלי מייגן או ג׳ון, כבר הרגשתי שהכל נופל למקומו ומסתדר.
אבל כמובן שבכל מקום שיש אושר תמיד יש מישהו שיהרוס אותו.
ובמקרה שלי: ברוק.
כשהלכתי אחרי שיעור ביולוגיה ללוקר שלי, ברוק התייצב לצידי וחשב שאני יבהל ממנו, אבל עוד כשהוא היה בתחילת המסדרון הרחתי את הבושם הזול שלו.
״הי, ברוק…״ אמרתי כשסגרתי את הלוקר שלי.
״ תקשיב לי טוב, פיטר… אני יודע שיש משהו בינך לבין מייגן שלי… ואני לא שמח מזה…״ הוא אמר לי באיפוק כשעקב אחריי לכיתה.
״וזה אכפת לי כי…?״ מלמלתי לעצמי בשקט
״מה אמרת?!״ הוא תפס לי את השרוול והיה מוכן למכות.
ידעתי שאין מצב שאני יריב איתו מכות עכשיו!
אני צריך לשמור על פרופיל נמוך.
״שום דבר..-״ אמרתי לו ברוגע והוא עזב אותי. ״-שתבין״ מלמלתי לעצמי והלכתי לכיתה.
כנראה שהוא שמע אותי.
״פיטר!!״ הוא רץ לעברי עם פנים מאדימות מכעס ורצה לתת לי אגרוף בפנים אבל התחמקתי.
״מה?״ עניתי לו באדישות.
״אתה הולך לשלם עכשיו על הכל!״ הוא ניסה לבעוט בי.
אבל הבעיטה הייתה מגושמת מדי ולא נקייה.
לפתע שמתי לב שכולם מתאספים סבבנו.
זה לא היה טוב, הייתי חייב לשמור על פרופיל נמוך וזה לא עזר לי במיוחד.
אז התחמקתי ונתתי לברוק, שלקח תנופה כדי להכות אותי, להתנגש בלוקרים.
התחלתי ללכת לכיוון הכיתה בפנים אדישות.
קיוויתי שהוא לא יקום לפחות לעוד עשר דקות.
כנראה שטעיתי, וחמורים אכן עקשנים.
הוא קם עצבני מתמיד.
הספקתי להכנס לסמטה של החדר של השרת וחיכיתי לו שם.
הוא רץ וסגר עליי.
״אתה יכול לברוח אבל לא להתחבא״ הוא חייך אליי.
״אני רואה שהוספת מילים למילון שלך, אני מופתע״ החזרתי בחיוך.
״אתה הולך לשלם הנשיקה שלך!״ הוא התקרב אליי
״וואוו! אחי אני לא בקטע של גברים!״ עצבנתי אותו כדי שיתקרב יותר.
הוא רצה להכות אותי בפנים אבל לא נתתי לו והתקרבתי אליו במהירות שהוא בקושי הצליח להבין.
חשפתי ניבים כדי להבהיל אותו וזה הצליח.
ומכיוון שהוא כבר יודע שאני ערפד אז זה חוקי.
הוא פער את פיו ועיניו בהלם ובפחד.
״ידעתי״ הוא לחש לעצמו ואז רץ משם כל עוד נפשו בו.
צחקתי ביני לבין עצמי והסתובבתי לכיוון השני כדי שכל מי שעובר במסדרון לא יראה אותי.
ואז הבחנתי שהדלת של השרת פתוחה ומשם נידף ריח של מישהו שהכרתי.
התקרבתי לדלת בזהירות כשניסיתי שוב ושוב לזהות את הריח המוכר.
אני ידעתי שהכרתי אותו מהעבר הרחוק… כי אם זה היה מהקרוב אז לא היית מתלבט עכשיו.
זה גם לא יכול להיות מהעבר הממש ממש ממש רחוק כי אז, אפילו עם זכרון כמו שלי, הייתי שוכח אותו.
בכל מקרה הדלת של חדר השרת חרקה ופתחה פתח קטן.
הריח התחזק.
היה לו ריח של בושם ערפדי יקר.
212sexyvampaire.
פתחתי במהירות את הדלת והלכתי כמה צעדים אחורה.
ואז נפל לי האסימון…

ההמשך יבוא…