הסברים לפתגמים – איסתרא בלגינא, קיש קיש קריא

הכיתה היא מעמד חברתי, יש שם רבדים מכל הגוונים שיש. יש את אלופי הספורט, המתמטיקה, הפיזיקה, החברה, הידע הכללי, היכולת לעצבן את כולם וכדומה.
האם יצא לכם אי-פעם לשבת בכיתה, ולדעת את החומר שנלמד כעת?
כאשר מצב מסוג זה קורה, אחד מחבריי פשוט לא מפסיק לדבר. הוא נותן מושגים, הוא מספר על הדרך שלו, והוא פשוט מראה שהוא יודע.
להוכיח את הדברים שלו, הוא לא יודע. הוא פשוט יודע שזה נכון, והוא אכן צודק.
כאשר ביקשו לפרק לגורמים, הוא פירק על פי נוסחאת השורשים בקול רם רק כדי שיבינו כמה חכם הוא, אך למרבה הצער, זוהי הייתה דרך חסרת משמעות, דרך מסורבלת וארוכה וחסרת תכלית.
לא משנה כמה מטבעות יש לו בראש, כל המטבעות יחדיו יוצרים רעש בלתי נסבל.
לעומת זאת, חבר אחר שלי, שותק ולא מזכיר אף אחד מהמושגים הללו. הוא יודע אותם, ואין לי ספק שהוא יודע אותם טוב. אבל הוא פשוט שותק. המטבעות קיימים, אבל אף רעש לא יוצא. כנראה שמכיוון שהקופסא שלו מלאה במטבעות, אין להם מקום לזוז ולהרעיש.
מטבע ללא ספק הוא חכמה.
כנראה שזאת הסיבה מדוע קיים בכלל משפט ארמי שנאמר כ: "איסתרא בלגינא, קיש קיש קריא".
אדם שיש לו מספיק ידע, ישתוק. אדם שיש לו ידע, אבל לא מספיק, ירעיש וידבר על מנת להסתיר את העובדה שחסר לו ידע.