סיפור על עלייה לארץ
סבתא שרה
סבתא שרה נולדה בהונגריה בשנת ה'תש"י, בסביבות פסח. יש לנו עניין מוזר: בהונגריה, בתקופה שסבתא שרה נולדה, לא היו תעודות לידה. אז זכרו רק בערך את תאריך הלידה. בתעודת הזהות שלה כתוב 0. כך אבא שלי טוען. אך סבתא שלי טוענת שאבא שלה כתב בחומש את תאריך הלידה העברי שלה, ובנוסף זכרה את התאריך הלועזי תמיד, ובדקה בלוח שנה וראתה שהתאריך הוא י"א ניסן, אך לא גילתה לנו, כי לא רצתה שיחגגו לה יום-הולדת (זה לא עזר לה). מי צודק?!
לסבתא יש שתי שמות: שרה על שם סבתא שלה מצד אבא, ואליזבת על שם סבתא שלה מצד אמא.
גם ההורים של סבתא, חיים ורבקה ז"ל, של סבתא נולדו בהונגריה, והיו ניצולי שואה (סבתא ואחיה, משה, נולדו אחרי השואה). אחרי המלחמה הם הבינו שחלק גדול ממשפחתם (אחים, הורים, דודים וכו') נספו בשואה, וכאשר הם חזרו לכפר שלהם שבהונגריה והגיעו לביתם מצאו שם גויים שפלשו לביתם בזמן המלחמה (כשהם לא היו שם), והגויים האלו לא הסכימו לפנות את הבית.
כעבור כמה חודשים התארגנו מספר משפחות של יהודים נוספים שחיו בכפר הזה והחליטו לעלות לארץ-ישראל, והמשפחה של סבתא הצטרפה אליהם.
המשפחה של סבתא עלו לארץ כשהיא היתה בת שלוש. לכן היא לא מדברת הרבה הונגרית.
כשהמשפחה של סבתא שלי עלתה לארץ הם גרו בהתחלה במחנה אוהלים בית ליד. לאחר חצי שנה הם עברו לכפר ערבי נטוש ליד ואדי (כיום צומת מסמיה), ואז למדה סבתא בקיבוץ חפץ חיים. בחורף, כשירד הרבה גשם, הואדי התמלא מים ולפעמים הוא עלה על גדותיו והמים הגיעו עד הבית. פעם היה גשם במשך כמה ימים, ובאמצע הלילה התחיל שיטפון. המים כמעט הציפו את הבית, ואז הגיעו מחלצים שפינו אותם מהבית לבית אחר שהיה במקום גבוה יותר כדי שהמים לא יוכלו להגיע לשם.
בשנת ה'תש"י, ירד שלג בכל הארץ, וגם בשפלה, ובכפר שבו סבתא שרה ומשפחתה גרו כל הילדים יצאו לשחק בשלג. אבל, לסבתא שלי ולאחיה לא היה מגפיים, ולכן, הם לא יכלו לצאת לשחק בשלג. הם הסתכלו מבעד לחלון בילדים המשחקים בשלג והיה להם מאוד עצוב…
המשפחה של סבתא גרו בכפר הערבי במשך שבע שנים. לפני מלחמת סיני, הם החליטו, בגלל הפדאיון-מסתננים. (הקרויים בימנו מחבלים), ששדדו ורצחו, לעבור לרחובות. אבא של סבתא מצא דירה של חדר אחד (!), ואז סבתא התחילה ללמוד ב"תחכימוני", כשהיתה בכיתה ה'.
סבתא התחתנה בגיל 21 עם סבא אברהם. אחרי חתונתה היא המשיכה לגור ברחובות.
התחביב של סבתא שלי היה לטפל בילדים ולשחק איתם, לסרוג ולקרוא.
סבתא השתייכה לתנועת בני-עקיבא ברחובות.
סבתא עבדה 35 שנים באולפנה ביבנה, ואז יצאה לפנסיה.
תרומתה למדינה הייתה בכך שהיא לימדה וחינכה דורות של ילדים.
כיום סבתא בת 62 וחצי וגרה ברחובות, עם בעלה, אברהם.
הסוף!
תגובות (0)