איך משנאת מוות הוא הפך לאהבת חיי – פרק 14-

יום למחרת -נקודת מבט ספיר:
הגעתי לכיתה וניקול קמה אליי בצעקה ואמרה:"תגידי עשית את בכוונה ?".
"על מה את מדברת ?" .
"אל תשחקי אותה ,מטומטמת!".
"מה את רוצה ממנה?". אמרה סיון .
"בגללה אני ורן נפרדנו , זה מה שאני רוצה ממנה !".
"מה? אין לי מושג על מה את מדברת ,אבל זה לא בגללי,את מדמיינת".
"אל תתלהבי שאני ורן נפרדנו הוא לא שם עלייך בכלל ! ". אמרה ניקול והתיישבה במקומה.
התיישבתי במקומי גם וסיון אמרה:"מה יש לה ?".
"אין לי מושג , אבל תסתכלי על הצד החיובי של זה ,יכול להיות שאת ורן תהיו ביחד ".
"יכול להיות". אמרה סיון עם חיוך.
"הי בנות". אמר רן והסתכל על סיון ואחרי כמה שניות עליי.
"היי!". אמרה לו סיון בהתלהבות .
"סיון אני יכול לדבר איתך שנייה".
"כן בטח". אמרה סיון והם יצאו מהכיתה לדבר, אחרי כמה דקות סיון חזרה אלי כולה מאושרת ואמרה:" את לא מאמינה הוא אמר לי שהוא נפרד מניקול בגללי ,בגלל שהוא מרגיש אליי משהו,אבל הוא גם אמר שהוא עדיין לא רוצה שנהיה חברים בגלל שהוא רק נפרד מניקול עכשיו".
"נו ,זה מעולה את לא שמחה?".
"ברור אני הכי שמחה בעולם ". אמרה וחיבקה אותי.
כיתה יא' , נא להיות בשקט נכנסה המורה.
אנחנו בשיעור תנ"ך נא להוציא ספרים.
"המורה יש לי רעיון". אמר גיא לפתע.
"אולי נעשה שיעור חופשי וכל אחד יעשה מה שבא לו ".
וכולם צחקו, כן גיא הוא הליצן של הכיתה .
"רעיון נחמד מאוד גיא , אבל אני מעדיפה לוותר עליו תודה ". אמרה המורה בחיוך מזויף.
והוסיפה"היום נילמד על קין ואבל,מישהו יודע מי הם היו ?".
ידעתי את התשובה אבל לא רציתי לענות .
"בוקר טוב לכולם". נכנס המנהל לכיתה וכולם עמדו .
"מחר יגיעו שני מפקחים לבית הספר שלנו , כמובן שאין צורך להגיד להתנהג בהתאם , אני צריך 2 תלמידים שינקו את השביל האחורי של בית ספר".
אני הצבעתי ואמרתי לסיון גם להצביע כי לא כל כך היה לי כוח לשיעור .
רן הסתובב אליי ראה שאני מצביעה והצביע גם , ישר הורדתי את ידי אבל כבר המורה אמרה:"הנה , רן וספיר".
יצאנו החוצה והלכנו לשביל האחורי של בית ספר .
רן אמר:"תביא את השקית בפינה."
השקית הייתה רטובה ומגעילה עם בוץ.
"איכס ,אין מצב שאני מרימה את הדבר הזה".
רן התקרב והרים את השקית ונפנף אותה מול פניי.
"איכס די". אמרתי טיפה מתרחקת.ורן צחק.
"טוב אולי תעזרי לי". אמר רן אחרי שהוא הרים כמה דברים ואני עמדתי והסתכלתי עליו בלי לעשות כלום.
"למה הפסקת? אתה עושה אחלה של עבודה".
"חה חה" אמר רן בציניות .
"אני שמחה שאני מצחיקה אותך".
"אני שמח שאת שמחה". אמר רן עם חיוך.
נאנחתי וישבתי על הספסל שהיה חצי שבור.
"אז אני מבין שאני עושה את כל העבודה".
"כנראה".
הוא זרק את השקית והתיישב לידי.
"למה הפסקת?".
"באמת נראה לך שאני יעשה את כל העבודה ואת תשבי , פרינססה".
נתתי לו מכה קטנה ואמרתי"בחיים אל תגיד לי פרינססה".
הוא החזיר לי גם ואמר: "אני יגיד כמה שאני רוצה " . וחייך.
חייכתי גם ואמרתי:על מה דיברת עם סיון ?
"אמרתי לה שאני מרגיש אליה משהו , ובגללה נפרדתי מניקול ,אבל את יודעת שכל זה לא נכון ".
"בסדר אבל הבטחת לי שתנסה,אתה תראה היא ממש חמודה".
הוא הסתכל לי עמוק בעיניים ולא אמר כלום .
"מה?" אמרתי מחייכת.
"כלום". אמר והשפיל את מבטו.
הוא משך אותי אליו לחיבוק ואמר:אוף איתך , למה את כזאת?".
"כזאת מה?" אמרתי מתרוממת אליו ופנינו קרובים.
"כזאת מושלמת". הוא אמר וליטף את פניי.
"אתה באמת חושב ככה?". אמרתי וחייכתי.
"יש הרבה דברים שאני חושב עלייך, אבל ,פשוט אין לי אומץ להגיד אותם."
הוא התקרב אלי לאט ליקק את שפתיו ונישק אותי נשיקה אוהבת.
הפעם הוא עצר את הנשיקה ואמר"אני מצטער ,אני יודע שאת לא רוצה".
"אה.. כן ". אמרתי בבישנות.
"טוב אם את לא רוצה את יכולה לשבת אני ימשיך שלא יכעסו עלינו".
"אוקי". אמרתי ורן המשיך לנקות .
"אוף נהיה לי חם". אמר רן והוריד את חולצתו.
"מתלהב". אמרתי בלחש.
"אני ממש לא מתלהב ,פשוט חם לי".
"איך שמעת?". אמרתי וצחקתי.
"אני שומע הכל". אמר רן בגאווה.
"ברור!,רן יודע הכל ,רן שומע הכל, רן פשוט מושלם! ".
הוא גלגל את עיניו והמשיך לעבוד.
הוא נאנח ואמר:"התעייפתי".
הוא התקרב אלי הניח את שתי ידיו על הספסל כך שפניו היו מולי והביא לי נשיקה גדולה בלחי.
שכשך בעדינות את אפו עם אפי ונישק אותי באף,ועבר לצוואר , הוא נישק אותי נשיקות קטנות כאלה.
ואמרתי:רן די. בלחש.
"רן". אמרתי שוב ,עצרתי אותו ותפסתי בפניו .
רן אמר:שנינו יודעים שאנחנו רוצים את זה , אז למה לא ?
נאנחתי עזבתי את פניו של רן,והסתכלתי לשמיים.
הוא החזיר את ידי לפניו ליטפתי אותו והתנשקנו , ידי שהיו מונחות על פניו עטפו את צווארו.
עצרתי את הנשיקה והשפלתי את מבטי, הוא הרים את פניי לפניו ונישק אותי שוב.
"רן!,ספיר!". שמענו לפתע אני ורן מהר התנתקנו רן שם את חולצתו והמשכנו לנקות.
"סוף סוף הנה אתם אני מלא זמן מחפשת אותכם". אמרה סיון.
"מה את עושה פה?". אמרתי לה.
"ביקשתי מהמורה לצאת לעזור לכם".
"אז למה את מחכה תתחילי לנקות". אמרתי נתתי לה את השקית אשפה והתיישבתי על הספסל.
"ומה את תעשי גברת?"
"אני אסתכל עלייך ועל רן עושים את העבודה".
סיון צחקה והיא ורן התחילו לנקות,הם קצת דיברו להם וצחקקו.
"אני נח קצת ". אמר רן והתיישב לידי.
"יופי כל אחד נח לו ואני מנקה, למה באתי אני חוזרת לכיתה ". אמרה סיון תוך כדי צחקוק.
ושוב אני ורן נשארנו לבד.
הוא החזיק לי את היד ,אבל שחררתי את ידו ממני.
קמתי מהספסל ואמרתי:"טוב נראה לי שאנחנו צריכים לחזור לכיתה".
"לא חכי". אמר רן.
"מה?".
"נו למה את ככה?".
"ככה איך?".
"ככה מעצבנת ,את כאילו לא רואה את מה שאני מנסה להסביר לך".
הוא קירב אותי אליו ואמר:"אני .. לא יודע איך להסביר אבל את לא מבינה איך אני רוצה להוציא את זה".
"רן..". לא הספקתי להגיד כלום והוא נישק אותי.
עצרתי אותו החזקתי בפניו ואמרתי:"לא".
רן הביא לי נשיקה בלחי והלכנו יחד לכיתה.
-כעבור שבוע וחצי-