טעות גורלית פרק 4

זה מה שאני זוכרת מאותו הלילה ,
כשהתעוררתי מצאתי את עצמ שוכבת בחדר קטנטן ואפור מכוסה בסמיכה לא מחממת ,
על מיטת קומותיים מעץ .
הרהרתי לעצמי בחושך על כל מיני דברים מטומטמים וחסרי חשיבות .
ולפתע צץ משפט בראשי , הוא ממש צף על פני וכאילו זהר .
" ההורים שלי …. ההורים שלי מתו " היה זה קולו של הנער משדה הנחיתה .
הורים ? עוד מילה לא מוכרת . החלטתי לשאול את הנער ההוא מחר .
הסתכלתי על התקרה המטונפת . מלאה בקיטמי שוקולד ופירות .

השמש ליטפה את פניי . החולצה שלי נדבקה לגב בגלל הזיעה . כדאי שאלך להיתנקות .
עכשיו הבחנתי שהחדר שלי היה ריק מאנשים נוספים .
ירדתי במורד סולם העץ החורק וצעדתי על הרצפה הקרה במהירות לחדר ההיגיינה .
פתחתי את דלת הבטון במשיכה חזקה ונכנסתי פנימה . בזהירות פשטתי מעלי את הבגדים המלוכלכים והנחתי אותם על האסלה הסגורה . המגע החלק והקר של האסלה צימרר אותי .
נכנסתי אל תוך תא ההיגיינה השקוף וחיכיתי שהמים יתחילו לרדת . היה קר בחדר .
למה המים לא יורדים ? שמתי לב לצינור מוזר שמחובר לקיר בצד אחד ובצד השני אוחז בחפץ עגול ועל ידו ידית ברזל . לקחתי את הצינור וקירבתי אלית אותו . כלום לא קרה . פתחתי את הידית המתכתית ומטר מיים קפואים ניטזו עליי .
פלטתי צעקה קטנה . המים היו קרים כל כך . החזקתי את החפץ בידיים רועדות וניסיתי לכבות את הזרם אך במקום זאת , כשהזזתי את הידית המים הפכו לחמימים ונעימים .
שטפתי מעליי את השכבה של הליכלוך והאפר .