הפנימייה – פרק 130

•הולנד המרטש – חלק ד'•

או"ם עמד בפינה אחת של הזירה, והולנד עמד בפינה הנגדית.
"3… 2… 1… הלחמו!" קרא אזרבייג'אן, השופט.
או"ם הוציא מיד משֹור חשמלי והפעיל אותו.
הולנד לעומת זאת החליט ללכת על הדרך הקלאסית. מקרר עם ארבעה דלתות.
"אה, אז בחרת בדרך הקלאסית" אמר או"ם.
הולנד זרק על או"ם את המקרר אבל או"ם שבר אותו עם המשור החשמלי.
הולנד רץ עם סכין לעבר או"ם וניסה לחתוך אותו, אבל משום מה הסכין סירבה לגעת באו"ם.
עכשיו או"ם התחיל לתקוף. הוא פשוט בא לחתוך את הולנד לקוביות אבל אז משהו מוזר קרה.
החדר התמלא בעננים, ואז הופיע אור לבן בפתח בין העננים.
האור האיר את האדמה.
"אוי, סליחה" אמר קול מלאכי והצבע השתנה לאדום.
מתוך האור הזה צנח גבר מכוער שהיה ללא ספק פסיכופת רוצח קטלני, אבל לא בדרגה של או"ם, זה בטוח.
הוא נשא נבל ואז ירד למטה לאט לאט בתעופה.
בסופו של דבר הוא נחת על הזירה ואמר.
"למה אתם עושים קרב?!" שאל רוח הרפאים.
"כי אנחנו רוצים לראות מי היורש של ג' המרטש!" קרא או"ם.
"לא… למה אתם עושים קרב בלי לתת לי להמר קודם !" קרא האיש ואז חייך והפנים שלו נראו כמו באנימצייה יפנית.
"רוח רפאים, לא!" צעקנו עליו וקפצנו אבל אז יפן היה כבר מוכן.
"אתה ממש צ'יווי" הוא אמר "שזה אומר: יש לך פנים מוזרות עם עיניים אורוכות מעוגלות שלא כדרך הטבע, ככל הנראה בגלל החיוך שהוא קו עקום אצלך עכשיו והוא מגיע מאוזן לאוזן פשוטו כמשמעו ולא איזה ביטוי מוזר חסר משמעות שזה אפילו לא אמין. אתה נראה עכשיו כמו משהו שהייתי יכול לצייר אם היה לי כוח עכשיו לצייר אבל בכל מקרה, כל מה שאני רק רוצה זה רק להמשיך לספר לך על הפרצוף שלך, שבעייני מסמל עוד אנימצייה שיכולתי להכין אבל לצערי אף פעם לא יצא לי, כי אתה יודע איך זה, לימודים, שיעורי בית, לגנוב את העיתון של השכנים, אין לי אפילו זמן בשביל התחביב הכי אהוב עלי, שזה ללא ספק, המצאת מילים ארוכות עם הסברים ארוכים שלא אף אחד אין כוח לשמוע, אבל מה שהם לא יודעים זה שאני פשוט מאלתר וממציא תוך כדי. עכשיו, אם נחזור חזרה לפרצוף שלך, סתם שתדע, החיוך הזה מלאכותי בעיניי אבל הוא עדיין חמוד, ואם משהו חמוד אזי שהוא קטן אז לכן אתה קטן בחור. אני מוזר להפליא."
הולנד ואו"ם החליפו מבטים והם באו לרטש אותו.
"רק רגע!" קרא גרמניה "מי אתה?"
הוא הצביע על רוח הרפאים.
"אני ג'ק המרטש" אמר רוח הרפאים.
"אז מי הגלגול הבא שלך?!" שאלו הולנד ואו"ם.
ג'ק שתק שתיקה דרמטית.
"אם אני כאן, סימן שהנפש שלי לא אצל אף אחד מכם" הוא אמר "ואתם צריכים להיות אינטיליגנטים…"
הוא עשה "אה" דרמטי של נערה מתבגרת ואז עזב את המקום בתעופה.
"אוקיי, אני מוותר על רצח" אמר הולנד וחזר לסמים שלו.
"יופדי-דודל!" קרא או"ם "ניצחתי!! כולם משוחררים!"