הזמרת מהטיטאניק – פרק 4: למען המשפחה שלי
התעוררתי בבוקר וגיליתי שאני עדיין לבושה בשמלה, הורדתי אותה מהר כדי לבדוק שלא קימטתי אותה ולמזלי אני לא זזה הרבה בשנתי. הרהרתי כל הלילה לגבי המופע ולגבי מה שאדוארד אמר לי. הוא אמר לי שהמקום ענק… ויהיו הרבה אנשים במופע… פתאום הרגשתי מן פחד כזה… לא יודעת איך לתאר את זה… יכול להיות שיש לי פחד קהל?! לא יכול להיות! כל המשפחה שלי זמרים! כולם הופיעו!
רצתי ישר לחדר של אדוארד להתייעץ איתו. "אדוארד!!" פתחתי את הדלת בתנופה ומצאתי את אדוארד יושב ושותה כוס של יין. "מה את לא יודעת לדפוק?" התעלמתי ממה שהוא אמר וחטפתי את כוס היין מהיד שלו והנחתי אותו בצד. "אני צריכה עזרה!" הוא הסתכל עליי בפרצוף חמור סבר על כך שלקחתי לו את היין והתרכך מיד. "מה העניין?" כחכחתי בגרון והשפלתי את מבטי למטה. "אני חושבת שיש לי פחד במה.."
הוא קפץ מיד על רגלו ואני קפצתי אחריו. "מה?! דווקא עכשיו?!" השפלתי את מבטי באשמה "אני לא יודעת למה… פתאום חשבתי על זה שאמרת שיהיה הרבה קהל ו… לא יודעת, פתאום התחלתי לפחד"
הוא הסתכל עליה כאילו היא מעוררת רחמים והכריח אותה בעזרת אצבע מתחת לסנטר להרים את ראשה. "אל תדאגי אנחנו נמצא פתרון" היא הנהנה קלות והסיטה את מבטה. "תראי… פשוט… במופע תדמייני את את המשפחה שלך…. את האנשים שהיית מופיעה לפניהם כשהיית קטנה.." היא באמת כשהייתה קטנה מופיעה מול המשפחה שלה.. זה רעיון די טוב, הם תמיד היו מעודדים אותה לשיר.
היא עצמה עיניים… ושרה, היא שרה להורים שלה, שתמיד תמכו בה, היא דמיינה שהיא באגם, שרה לציפורים, לחיות הסתובבו ליד ביתה, אבל בעיקר למשפחה שלה, שהתגעגעה להם יותר מכל, לאחותה הקטנה, לאבא, לאמא ולסבתא שגרה איתם… לכולם.
אדוארד היה מוקסם משירתה, לאט לאט הוא התקרב אליה, מהופנט יותר מאי פעם.. שירתה נגעה ללב.
שפתיו נגעו קלות בשפתיה ואליזבת' מיד נרתעה לאחור.
"א…אני מצטער! אני פשוט שתיתי יין.. כנראה השתכרתי טיפה.. חכי!" מאוחר מידי, אליזבת' רצה מהחדר ונעלמה מעיניו.
היה לה כל כך הרבה בלגן בראש! למה תמיד כשנסגר לה בעיה אחת אז נפתחת מיד אחרת? למה אי אפשר לנוח? למה אי אפשר יום אחד שלם ללא בעיות? היא הייתה מבולבלת… אבל היא רצתה לסגור את הנושא של אדוארד לעת עתה.. היא צריכה להתרכז במופע, כי לזה היא חיכתה כל חייה,
לזה ההורים שלה השקיעו והאמינו בה כל כך…
אני צריכה לעשות את זה בשבילם, לדמיין שאני מופיעה אך ורק בשבילם.
אבל גם בשבילי…
תגובות (2)
ואוווווווווהוווווו! ! ! ! !
זה פשוט מדהיםםםם!!!!
אחד הסיפורים הכי יפים באתר! ואני לא מגזימה!!
הכתיבה שלך כ"כ יפה… אני מקנאה בך… חחח
איזה חמודה אליזבת، תמשיכי מהר!!
אני שמחה שאת אומרת את זה כי אני תמיד מתקשה לבטא את עצמי במילים ואני גם מאוד שמחה שאת אוהבת את הסיפור שלי, וחוץ מזה קראתי קצת מהסיפור שלך וגם לך יש כתיבה ממש יפה.