סלבריטי-פרק 30

קייט ישבה עם חברותיה בדירה.
"אני חייב לראות אותך קייט.."הופיעה על צג במכשיר הסלולרי שלה הודעת טקסט.
אנה הבחינה בהודעה הכתובה על הצג.
"הבחור נואש.."אמרה לקייט,"אולי תפגשי עימו ותתני לו צ'אנס להסביר לך.."
"..טוב.."הסכימה קייט,"רק שלא יטריד אותי יותר מידיי.איין לי חשק לדבר איתו."
קויון שכב במיטה שלו,לבדו.אנדי הייתה במשמרת בבית החולים.
"תאסוף אותי ב8."הופיעה הודעה על צג המכשיר שלו.
"אם רק הייתי זוכר הייכן את גרה.."הוא כתב לה.
הם התחילו להתכתב ברצף במשך כמה דקות,כשלפבסוף קבעו להפגש בבית הקפה היוקרתי ששניהם מכירים.השעה הייתה רבע לשמונה.קויון ישב וחיכה לקייט.עם כל רגע שעבר הדופק שלו האיץ.הוא הזמין כוס יין אדום,ושתה ממנו מעט,בלגימות קטנות.אך,ההתרגשות גאתה בו.כמו לפניי דייט ראשון.הוא לא יכול היה להתרווח על הכיסא,כי התרגש מאוד.
כשלפתע,הופיעה קייט..כמו מתוך חלום.שיערה הערמוני היה מסורק.היא לבשה חולצה לבנה וחצאית שהבליטה הייטב את חיטובי גופה,ונעלה נעליי עקב אופנתיות.
"וואו..היא יפייפיה."חשב לעצמו מתנשם,כאילו זה ראה אותה לראשונה.
"שלום,"ניגשה אליו מתיישבת.בנימוס.
"שלום קייט,"חייך אליה,חיוך אמיתי.
"על מה רצית לדבר איתי?"שאלה,כשהוא לא מפסיק להביט בה,נושך את שפתיו.
"תקשיבי,אני לא יודע מאיפה להתחיל.."נאנח,מעיף מבט לתוך עיני השקד שלה.
"פשוט תתחיל..נתקדם לאט."הציעה,נסערת.
"לא סתם אמרתי שאני לא זוכר אותך..אני באמת לא זוכר."אמר..
"אתה לא זוכר??..מה..מה קרה לך?"שאלה.
"עברתי תאונת דרכים.אני סובל מאיבוד זיכרון.אבל,לאחרונה אני מתחיל להזכר.."אמר.
"עברת תאונה??"היא חשה מין הבזק קטן של רחמים וקצת אשמה.
"אני רוצה לזכור אותך.."אמר.."לאחרונה את מופיעה לי בחלומות..אני.."החל לומר..
"בוא נלך מיכאן.."אמרה,"נלך לחוף הים.."
קויון השאיר שטר של 100 דולר על השולחן בו ישבו.הם ירדו אל החוף,כשקייט חולצת את נעלי העקב שנעלה לרגלייה.הם דיברו מנסים ביחד לשחזר את העבר.קייט נעמדה על החוף,מעט קרוב למיים,כשלפתע חשה החיבוקו של קויון..או,שלפחות,דימיינה שהוא מחבק אותה מאחור.בשעה,שהוא עומד לידה.כשלפתע,היא חשה בכף ידו שנוגעת בכף ידה ונאחזת בה.
"אני אמנם לא זוכר אותך..אבל אני מרגיש שיש בנינו קשר מיוחד.בלב."אמר.קולו רעד.קייט קיוותה שכל יחזור אליו.היא קיוותה כל כך שהוא יינשק אותה.כמו אז.קוין רצה להמשיך עימה את הקשר הזה..הוא לא ידע שזה עומד לכאוב.מאוד.