הפנימייה – פרק 129

•הולנד המרטש – חלק ג'•

הולנד הלך משם, וכולנו ידענו שחייבים לעשות איתו משהו.
"אנחנו באמת צריכים לעשות משהו" לחשתי לרומניה.
"תן לי לגנוב לו את כל כלי הנשק, בבקשה, בבקשה, בבקשה עם דובדבנים וקצפת מעל" ביקש רומניה.
"ברור" אמרתי "ואולי גם כדאי שננסה לחשוב איך להוציא אותו ממצב 'רצח' ."
"למה שלא נתייעץ עם המומחה למצבי 'רצח' " הציע רומניה.
"אזרבייג'אן?" שאלתי.
"לא" אמר רומניה "הוא תמים."
הוא הצביע על אזרבייג'אן שחתך את ארמניה עם חרמש.
"תמים להפליא!" אמרתי "אז מי?"
"את או"ם" אמר רומניה.
"אני מניח שאתה צודק" אמרתי "בוא נלך אליו, הוא בטוח יעזור."
הלכנו למשרד של או"ם, ואנטרקטיקה התעקש להיצמד אלינו. הייתה לו ככל הנראה היסטוריה בבילוש ובעבודות מחקר.
הוא כבר עכשיו התחיל להסתובב עם משקפי שמש שחורים ועט שהוא גם עפרון, גם קרן לייזר וגם כספומט נייד.
דפקתי על הדלת של או"ם.
"מהשלס?" נשמע קול מבפנים.
"מה?" שאלתי.
"מי האורח שבא לקבל סבל?" שאל או"ם.
"אה" אמרתי "אני, רומניה ואנטרקטיקה."
"יופי" אמר או"ם ופתח לנו את הדלת.
"מה קרה?" הוא שאל, מוכן עם השוט ביד.
"הולנד חושב שהוא רוצח שכיר, אז אתה יכול לעזור לנו?"
"המממ….?" שאל או"ם "למה?"
"הוא משוכנע שהוא ג'ק המרטש" אמר רומניה "הוא משוכנע שהוא היה ג'ק המרטש בגלגול הקודם שלו."
"אבל הוא לא!" אמר או"ם "זה אני!"
"הגיוני" מלמל אנטרקטיקה "כמובן שאנחנו מקליטים את כל השיחה הזאת."
או"ם הצליף באנטרקטיקה והוא רץ במעגלים וצורח.
"אני עכשיו אבוא ללמד את הפרחח הקטן לקח!" אמר או"ם.
..
חזרנו כולנו למסיבת התה. הולנד כבר חיפש לו קורבנות שם. הוא עמד עם סכין ועמד לערוף את הראש של בריטניה.
"הולנד!, טיפש, עצור!" צעק עליו או"ם.
"מה?!" שאל הולנד "מרגיז, אתה מרגיז!"
"מה?!?!?!?" שאל או"ם "לא דובים ולא יער!!"
"מה יש לך נגד דובים?!" שאל דוב אקראי שפשוט הופיע שם.
"אני ג'ק המרטש!" אמר או"ם.
"אז בוא נערוך דו-קרב!" הציע הולנד.
"קדימה" אמר או"ם.

המשך יבוא…