אחרת פרק 3
היום שלי משתפר מדקה לדקה. כשהגעתי לבית שלי ישר הלכתי להתקלח, בתקווה שהמים ישטפו את כל העצב ממני. יצאתי ונכנסתי לחדר שלי וראיתי שיש פתק קטן על השידה:
קרינוש,
אני לא יהיה מחר בבית. יש לי עבודה על הבוקר.
מצטערת,
אימא.
אני מתחילה לתהות למה היא הולידה אותי בכלל אם לא אכפת לה ממני. זרקתי את הפתק לאשפה ושמתי כמו תמיד מוסיקה. הצרחות בשירים הזכירו את הצרחות שבראש שלי. נשכבתי על המיטה ועצמתי עיניים. התעוררתי כי הרגשתי קוביות קרח בחולצה שלי וראיתי שזה אחי שמנסה להעיר אותי כך. זרקתי עליו בחוזקה כרית וכנראה הייתי זורקת עליו גם מנורה עם אבא שלי לא היה נכנס. "שוב פעם רבים?" הוא שאל בחיוך קטן והוסיף "אני אתגעגע עלייך קטנטונת" ונתן לי חיבוק. הוא היה מין האנשים היחידים שבאמת היה להם אכפת ממני. בסופו של דבר יצאתי ונכנסתי למכונית של דניאל. "כמה זמן לוקח להתארגן?" הוא שאל "כמה זמן שלבחורה לוקח להגיד לך לעוף לה מהפרצוף" החזרתי . הוא התחיל לנסוע והסתכל עליי במבט קשוח מזויף והתחיל לצחוק "טוב צודקת. אבל עם קצת מזל יהיה לי מזל בצרפת" שאלתי אותו "ומה עם אשתך? היא לא תערוף לך את הראש מהמקום?" והוא אמר בקריצה "מה שהיא לא יודעת לא יפגע בה" אני עניתי "כדאי לך שאתה אומר את זה בצחוק כי אני אישית אהרוג אותך אם תבגוד בה" והסתכלתי עליו במבט כועס אבל הוא בתגובה רק ליטף בעדינות את ראשי ואמר "ואם אני אבגוד בה איתך?" ואני הסמקתי מעט והוא התחיל לצחוק "צחקתי! מה את חושבת שאני רציני?. רגע יש מצב שאת מרגישה כלפיי משהוא?" ואני נתתי לו אגרוף לכתף "איי זה כאב!" הוא אמר משפשף את הכתף "זה אמור לכאוב, טמבל!" אמרתי בטון מרוגז "את לא צריכה להתבייש בכך שאת אוהבת אותי!" הוא אמר בעודו צוחק ואני רק הסתכלתי עליו במבט עצבנית מתעלמת ממנו אבל בכל זאת חייכתי חיוך קטן והוא חיבק בעדינות ולחש באוזניי "נו אל תכעסי עליי לנצח. אני רוצה להגיע לתערוכה שלך לא לעוף ממנה בעודך מקללת אותי" ואני רק חייכתי , מראה לו שזה בסדר. את שאר הנסיעה העברנו בזה שחקרתי על צרפת, מה יהיה שם, מי יהיה בתערוכה או בקיצור חפרתי לו במוח. "הגענו סוף סוף! מוחי ניצל ממוות בטרם אט" הוא אמר בהתרגשות ויצאתי במהירות מהמכונית אל עבר בלונדינית בחצאית קצרצרה במיוחד , "שלום לך, יש לך מושג אם הטיסה לצרפת יוצאת בקרוב?" הוא שאל מחייך את החיוך הכי יפה שיש לו והשיחה התחילה להתגלגל בעודו הוא הלך אייתה. בסופו של דבר כשהגענו לטיסה הוא ישב אייתה כמובן ואני ישבתי לבד. הוצאתי את מחברת הציורים שלי והתחלתי לקשקש משהוא . כשסיימתי את הציור התחלתי לכתוב
תגובות (3)
ראשונה!!
ננה בננה! סוף סוף אני המגיבה הראשונה!!
טוב, אז בקיצור- הסיפור שלך מדהים ברמות ואני כבר מתה שהם יגיעו לצרפת!
תמשיכי מהרר! :)
מדהים!!!!
וואווו
לא יכולה לכתוב רק להמשיך לקרא!!!!!