איך משנאת מוות הוא הפך לאהבת חיי פרק 12

פרק 12:
נשארנו עוד קצת לראות טלוויזיה ורן אמר.
טוב אני אלך . אמר רן והתרומם מהמיטה .
מה כבר אתה הולך ? אמרתי בלחש .
מה ?
לא כלום .
רן חייך טיפה ואמר : טוב, אני אשאר עוד טיפה .
אופס כנראה שהוא שמע אותי . חייכתי וחזרנו לשכב מחובקים וצופים בטלוויזיה.
שהסתיימה התוכנית שראינו רן התרומם טיפה וכך גם אני . הגענו למצב שהתיישבנו אחד מול השני במיטה .
רן קירב אותי אליו החזיק בפניי בעדינות והתקרב לנשק אותי אבל הורדתי את ראשי , הוא עשה זאת שוב ,ושוב התנגדתי .
הוא נאנח והחזיק בשתי ידי .
את יודעת עלי משהו אישי ,עכשיו ספרי על עצמך משהו אישי שאני לא יודע . רן זרק לפתע משום מקום.
אין לי מה לספר . אמרתי בלחש .
את לא טובה בלשקר אמר רן וחייך . מה זה ? .אמר והצביע לי על הצלקת שהייתה לי היד .
זה סיפור ארוך .
זה בסדר את גם ככה רוצה שאני יישאר . הוא חייך .
חייכתי גם ואמרתי :לפני כמה שנים שהייתי קטנה , הייתה לנו שרפה בבניין לפני שגרתי פה . והשרפה הגיע גם לבית שלי ,ההורים שלי נפגעו , ואני נפגעתי הכי קשה וזו הצלקת שנשארה . אמרתי והסתכלתי על הצלקת.
הוא הסתכל עליי וליטף את פניי והתקרב לנשק אותי .
אתה לא מתייאש אה ? אמרתי חייכתי והתרחקתי ממנו .
הוא חייך ואמר בחיים לא .
התקרבתי אליו והבאתי לו נשיקה חלקה על השפתיים שמשאירה טעם של עוד .
זהו ? הוא אמר .
כן . אמרתי והתיישבתי במחשב .
זה לא מספיק . אמר רן וחיבק אותי מאחורה והביא לי נשיקות קטנות בלחי ובצוואר .
נאנחתי והוא צחק .
טוב אמרת שאתה צריך ללכת לא ? .
לא רוצה . אמר והמשיך לנשק אותי בצוואר .
הוא המשיך והמשיך , ולא הפסיק.
לאחר כמה דקות הוא הקים אותי מהכיסא ואמר :עכשיו אני באמת הולך וחייך .
חייכתי גם וליוויתי אותו לדלת .
בי אמרתי .
הוא התקרב לנשק אותי והתרחקתי , הוא תפס בפניי חזק נישק אותי נשיקה קטנה חייך ואמר בי .
חייכתי וסגרתי את הדלת .
קפצתי על הספה כולי מחוייכת . ולא הבנתי אפילו למה , בגלל רן ?
-יום למחרת-
הגעתי לבית ספר וסיון חיכתה לי במקומה . הסתכלתי עליה והתקדמתי.
לללאא !! צעקתי לפתע שרן התנגש בי וכל השוקו שלו נפשך עליי ועליו .
מה אתה לא רואה לאן אתה הולך תראה מה עשית ? צעקתי .
אשמתי שאת לא רואה לאיפה את הולכת . אמר ן .
איזה נזק את! תראי מה עשית לחבר שלי ! צעקה ניקול .
זה לא אשמתי שהחבר שלך לא רואה לאן הוא הולך ! .
את התנגשת בי ! אמר רן .
אתה התנגשת בי, עיוור אחד פעם הבאה תסתכל לאן אתה הולך! .
אל תדברי ככה לחבר שלי !. אמרה ניקול .
אפשר לחשוב מי זה חבר שלך ! גם כן ! עוד אחד מתלהב ! . אמרתי והתקרבתי אליו בכעס .
מה את משחקת אותה , היית מתה להתחלף עם ניקול . אמר וחיבק את ניקול .
כן בטח . אמרתי בגיחוך .
חמודה שלי אין ילדה שלא רוצה את רן אבל אני זכיתי בו ! אמרה ניקול ונישקה אותו על השפתיים .
את יכולה לשמור אותו לעצמך אני לא מסתכלת עליו בכלל ! .
כן בטח ! אמר רן .
טוב זוז ! תפנה את הדרך . אמרתי ודחפתי אותו .
לא רוצה ! הוא אמר וחסם לי את הדרך . היינו קרובים .
חברה ? אפשר לדעת מה קורה כאן ומי גרם לכל השוקו שנמצא כאן על הרצפה . אמרה המורה .
זזתי מרן ואמרתי למורה זה בטעות נשפך שהתנגשתי ברן והבגדים שלנו התלכלכו .
נו באמת . אמרה המורה ונאנחה לכו קחו פתק מהמזכירה ותלכו הביתה אתם לא יכולים להישאר ככה כל היום .
לקחנו את תיקינו , ופתק מהמזכירה והלכנו הביתה .
אני ורן היינו באותה מדרכה עברתי מדרכה והוא עבר אחריי ,עברתי למדרכה השנייה והוא בא אחריי .
מה הקטע ? אתה עושה את זה בכוונה ! . אמרתי בכעס.
את מה ? . אמר רן בשקט .
אל תשחק אותה תמים עכשיו ואל תבואי אחריי .
מה לעשות ? זאת הדרך לבית שלי . אמר רן מתחכם .
גלגלתי את עיניי והגברתי את קצב הליכתי .
והוא הגביר גם .
קרצייה ! אמרתי בלחש .
שמעתי את זה ! הוא אמר וחייך .
יופי ! .
תוך די שאנחנו הולכים הוא בא וחיבק אותי מהצד והמשיך ללכת איתי , אך העפתי את ידיו ממני .
הוא סובב אותי אליו ואמר : יו תראי !! .
סובבתי את פניי לצד מהר , והוא החזיק בפניי חזק סובב אותי אליו ונישק אותי .
השפתיים שלו הו כל כך חמימות ונעימות אז חיבקתי אותו חזק והוא קירב אותי אליו יותר והמשכנו להתנשק לנו בכיף .
אך עצרתי את הנשיקה והסתכלתי עליו ,הוא הסתכל עליי וליטף את פניי והתקרב לנשק אותי שוב .
לא רן . אמרתי והתרחקתי טיפה.זאת הייתה טעות ולא היינו צריכים להתנשק .
את בעצמך המשכת . אמר רן .
המשכתי כי .. כי לא יודעת למה !.
רן חייך קירב אותי אליו ואמר כי את רוצה .
ממש לא ! אמרתי והתרחקתי ממנו .
הוא חייך והמשיך ללכת .וגם אני .
הגעתי לביתי ואפילו לא אמרתי לו ביי .
שחכת להגיד לי ביי . הוא אמר מסובב אותי אליו .
בי ! .
אני רוצה "ביי " מיוחד . אמר רן .
ומזה "ביי" מיוחד בשבילך?
"ביי" עם נשיקה על השפתיים.
גיחכתי ואמרתי : רצון זה דבר טוב .
הוא נאנח ואמר :ביי . וליטף את פני .
בי אמרתי ונכנסתי הביתה , התקלחתי וישבתי לראות טלוויזיה .
רונית הגיעה ישבנו לאכול ארוחת צהריים והלכתי לישון .
לא ישנתי כל כך חזק , שמעתי את רונית פותחת למישהו את הדלת ויוצאת מהבית , המישהו הזה עלה לחדרי ליטף את פניי ,ונשכב לידי .
זיהיתי אותו ! אני לא מאמינה זה רן ! מה עושה פה ! רציתי לקום אבל אז הוא חיבק אותי נשק לפי ברכות ונצמד אליי .
חיבקתי אותו גם חזק ,ויכולתי להרגיש את חיוכו .
לאחר כמה דקות עשיתי את עצמי מתעוררת ופתחתי את עיניי .
מה אתה עושה פה ? שאלתי את רן בקול ישנוני .
הוא חייך ואמר :רציתי לבוא להתנצל על מה שקרה היום עם השוקו .
ההתנצלות מתקבלת אתה יכול ללכת.
למה את ככה ? אמר רן .
כי בכיתה צעקת עליי ופתאום אתה נחמד .
טוב , את לא יכולה להגיד שבכיתה זה לא היה מעצבן .
הסתכלתי עליו ואמרתי : כן זה היה טיפה מעצבן .
הוא חייך ליטף אותי ואמר : אני מצטער שהערתי אותך .
לא , זה בסדר לא הערת אותי ,טוב אני חושבת שכדאי שתלך .
הוא הסתכל עליי השפיל מבטו ואמר אוקי .
אל תעשה את הפרצוף הזה . אמרתי לרן וגלגלתי את עיניי .
איזה פרצוף?
הפרצוף הזה , כן כן הזה אמרתי והצבעתי על פניו וחייכתי, כאילו שאתה נעלב .
הוא חייך,נשכב על המיטה ונאנח .
בואי . הוא אמר לי והושיט את ידיו לחיבוק .
נשכבתי על חזהו וליטפתי את ביטנו .
תגיד … למה אנחנו כל הזמן רבים ?
באמת, שאני לא יודע למה .
הנחתי את ידי על ליבו ואמרתי בלחש : הלב שלך .
מה איתו ? אמר רן בלחש .
הוא דופק ממש חזק .
רן חייך ולא אמר כלום .