ארץ הממתקים

ילדה קטנה עם צמת זהב ,
יושבת על מיטת שנהב ,
מנדנדת היא רגליים ,
ומשלבת – את היידים
זמן לישון ,
הניחי ראשך ,
מחר יום חדש ,
נצא לשחק .
אחת ושתיים ,
הניחה רגליים ,
את הידיים תחת ראשה הניחה ,
ולחלום וורוד יפה הגיעה ,
בחלום הר סופגניות אדמדמות ,
גדולות הן ומלאות ,
וכל אחת בשמה קוראת
" בואי בואי , אנחנו כאן , מסביבך "
הילדה הקטנה ,
כל הלילה ממתקים אכלה ,
ובבוקר שהתעוררה ,
היא לא שמנה ,
אפילו טיפה .
למחרת החליטה הילדה לחזור ,
לארץ החלומות ,
שם מחכים לה המון ,
ממתקים עוגות ופירות רבים ,
שרים לה שירים ורוקדים .
יום אחד כשהגיעה לארץ הממתקים ,
הגיע עוד ילדה מן ההרים,
את ילדת ההרים היא לא שיתפה ,
ובסוף הצטערה .
הילדה הקטנה לא היתה נדיבה ,
ולכן משם גורשה .