הפנימייה – פרק 120

•כוס תה אצל ביגפוט – חלק ד'•

"זה חייב להיות קנדה!" צעק רוסיה.
"נכון" אמר צרפת "הוא היה שם."
"היי כולם!" אמר קול מהדלת. כולנו הסתובבנו וראינו את אסטוניה נכנס לבית של ביגפוט.
"ישראל, דנמרק, גרמניה, אתם בצרות!" צעק אסטוניה כאשר ראה אותי ואת דנמרק.
הוא סקר את הסביבה.
"איפה גרמניה?" הוא שאל.
"הוא מת בתנור!" צעקתי.
"הוא מת?!" שאל אסטוניה בפאניקה.
"מה תגיד על זה, הרי רצית להעניש אותו!" אמר רוסיה "זה בטח אסטוניה!"
"או שזה או"ם" אמרתי "הוא אוהב לרצוח."
"או שזה הגרביל ההוא" אמרה ליטא.
כל חניכי הפנימייה קפצו עליה כדי שהגרביל לא יבוא.
"זה חייב להיות אחד מאיתנו!" אמר קנדה.
"כלומר, אתה!" אמרה ספרד והצביעה על קנדה.
לפתע החשמל ניתק. כמה צפוי. ואז נשמעה צרחה. כאשר האור נדלק קנדה נעלם לחלוטין.
"איפה קנדה?!" צעק הולנד "זה אפילו לא הגיוני, איך כל כך מהר?"
"אני רואה שלולית דם!" אמר רוסיה "אלא אם כן זה רק הדמיון שלי, אחרי הכל, שתיתי."
"אבל שתית רק חמש עשרה בקבוקים, זה כלום" אמר צרפת.
"חמישה עשר" תיקן אותו אסטוניה.
"אתה הרוצח!" צעק צרפת "זהו זה, אין ספק!"
"כן, אני מוצא בזה היגיון!" אמר הולנד.
"נכון!" אמר רוסיה.
"כן!" אמר או"ם.
"אשת ביגפוט לרצות יהלומים!!" צרחה אשת ביגפוט.
"רק רגע" אמרה ספרד "בואו נעקוב אחרי שביל הדם."
"אוקיי" אמר או"ם.
הלכנו כולנו אחרי שביל הדם עד שלבסוף הגענו לסדק קטן.
"לא-ביגפוט-צעיר למות בנקיק!" קרא ביגפוט "טרגדיה!"
"אכן" אמר אסטוניה.
"זה לא אני" אמר צרפת.
"זאת בטח דנמרק!" קרא או"ם "היא השתתקה כבר הרבה זמן."
"לא זאת לא אני!" צרחה דנמרק.
"בואו פשוט נתפצל ברחבי הבית ונחפש את כלי הרצח" הציע אסטוניה.
"אוקיי" אמר רוסיה.
אני הלכתי עם דנמרק הנסערת ברחבי הבית כאשר היא הלכה לסלון ואז התחבאה בווילון.
"ישראל" היא אמרה "אני מאחורי הווילון."
"מזל טוב" אמרתי לה.
"תודהה!" היא אמרה ולפתע להב עבר דרך הווילון והיא נפלה על הרצפה מדממת עם סכין תקוע לה בגב.
התחלתי לצרוח.
"דנמרק מתה בווילון!" צעקתי.
כולם רצו ובהו בי. הבנתי שהם חושבים שאני אשם.

TBC….