אני לא מזמן נזכרתי בכתבה שראיתי לפני כמה שנים על מישהי שרצתה להתאבד בגינה ציבורית אך לפני זה היא פגשה מבט של תינוק שחייך אליה, ואז היא הסגירה את עצמה, על זה אני בעצם כתבתי,
זה מוכיח לכולנו שאף בנאדם לא באמת רע, גם אם אנחנו חושבים שהוא כזה.

פנים שלא עומדים בפניהם

23/01/2012 808 צפיות תגובה אחת
אני לא מזמן נזכרתי בכתבה שראיתי לפני כמה שנים על מישהי שרצתה להתאבד בגינה ציבורית אך לפני זה היא פגשה מבט של תינוק שחייך אליה, ואז היא הסגירה את עצמה, על זה אני בעצם כתבתי,
זה מוכיח לכולנו שאף בנאדם לא באמת רע, גם אם אנחנו חושבים שהוא כזה.

אני בגינה ציבורית,
מודעת לכך שאני עומדת לעשות דבר נורא,
אבל אני לא רועדת, אני פשוט עושה,
להניח תיק על ספסל זה כל כך פשוט…
אף אחד לא צריך לדעת שבתוכו יש פצצה.
אבל פתאום אני פגשתי פנים,
פנים של ילד קטן,
חסר אונים וחף מפשע,
אמו מנדנדת אותו על הנדנדה ומחייכת אליו,
אבל הוא לא מסתכל עליו,
הוא מסתכל עליי,
הוא מחייך אליי,

אמו קולטת אותי בעיניה,
ורואה כי מצאתי חן בעיניי התינוק,
והיא מחייכת אליי,
והתינוק… לא מסיר ממני את העיניים….

ופתאום אני מרגישה אשמה,
אינני רוצה לפגוע בילד הקטן…
אני פתאום נמסה.

רגליי מובילות אותי אל תחנת המשטרה,
שם אני מסגירה את עצמי,
המילים פשוט נשטפות מפי,
וכך גם הדמעות.
כי אני יודעת שאני יכולתי לפגוע היום תינוק חסר ישע,

שאי אפשר לעמוד בפניו.

תינוק רך כל כך ותמים כל כך,
שחייו רק התחילו, אינני מסוגלת, אפילו אני.
ואני עומדת מול השוטר שהמום בכך שהסגרתי את עצמי,
ולמרות כל הבושה והעצב,
אני שמחה, כי עשיתי את הדבר הנכון.

וחסתי על חייו של תינוק תמים
שיש לו עוד בשביל מה לחיות.


תגובות (1)

וואו!
את לא רצינית? בזכות ילד קטן?
ועוד אומרים שלאנשים כמוה אין רגשות…
מהמם!!!

24/01/2012 13:58
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך