אם אלה החיים, נחייה – 1

קמתי אם השעון המעורר ב- 6:30, " עוד בוקר נורא…למה יש תיכון? " שאלתי בלבי.
התקלחתי ושמתי ג'ינס שחור וחולצה שחורה…
הסתרקתי נפרדתי מאחיי הקטנים ומהורי ויצאתי.
ראיתי שיש משהו חדש בבלוק…לא התענייתי והמשכתי בדרכי
כשהגעתי לבית הספר עוד פעם התחילו להשפיל אותי רק חשבתי לעצמי "בלה בלה בלה המעצבנים האלו! "
השפילו אותי עוד ועוד והלכתי לכיתה… ראיתי תלמיד חדש, יואב.
חייכתי אליו ואמרתי " הי? "
"היי" אמר לי בשקט
שמתי לב שהוא עמד לצדי החלון " מה…מה קרה ? " שאלתי אותו
הוא ענה לי :"אלו בחוץ משפילים ומעליבים אותי "
אמרתי לו :" מכירה את ההרגשה מאז הגן משפילים אותי ומעליבים אותי בגלל איך שאני מתלבשת "
ופניתי למקומי שבפינה….
הוא ראה איפה שישבתי ועבר למקום ליד… הושיט לי יד ואמר " יואב, בן 15 נולדתי ב 10.3"
הושטתי לו יד והמשכתי " נטלי בת 15 נולדתי ב18.4 "
במהלך היום הפכו את יואב ליותר 'מגניב' הוא התקרב אל מי שאני שונאת והשפיל אותי גם ללא רצונו…
לא היה אכפת לי הוא נדפק. כשהיה השיעור הוא אמר לי שהוא מצטער אבל לא היה אכפת לי….
הייתי התלמידה הכי חכמה שם אז המורה הרשתה לי לעבור לאיפה שרציתי
עברתי לפינה אחרת האומנם ריקה אבל יותר טוב…רציתי רק להתנתק מן העולם.
היה צלצול וחזרתי לביתי חשבתי על מזימה למחר….
הגעתי לביתי זרקתי את התיק על הרצפה הוצאתי את האוכל מהמקרר חממתי במקרו פתיתים…
מזגתי לעצמי מיץ לימונים מרענן ואכלתי כשסיימתי הלכתי לחדרי. שכבתי על המיטה והשמעתי מוזיקת רוקנרול
באמפי ושמעתי, אז התחלטי לקפוץ על המיטה ונהנתי עד שהתעייפתי ופשוט, נרדמתי.
למחרת קמתי התקלחתי והתחלתי לעשות את התוכנית שתכננתי שהייתה ל