סלבריטי-פרק 14

עוד יום עבר מאז קיבלה קייט את המכתב .
"אולי כדאי שתוודאי מה קורה עם הבחור שלך."אמרה לה אנה.."יכול להיות שהוא חולה ואת לא יודעת."
"הוא אגומניאק."אמרה קייט,"וכדאי שיזהר ממני."
"מיסכן.למה את עושה לו את זה?"שאלה אנה,"לא מספיק ששברת לו את הלב את עוד, מה שנקרא מסובבת את הסכין בתוך הפצע ופוצעת אותו.אז,כן.הייתה לכם מערכת יחסים מינית והתאהבת בו.זו אינה אשמתו.קייט,הוא אוהב אותך.אני לא אתפלא אם הוא ניסה לפגוע בעצמו בגללך."
קויון ישב על מיטת בית החולים,לאחר שעבר סדרת בדיקות מקיפות.בכדי לאשר,שאכן הלב שלו בסדר.
שכן,הרופא הזהיר אותו שבפעם הבאה זה עלול להיות חמור יותר ולהסתיים בהתקף לב,או גרוע מיכך:מוות.
ערב,בדירת הבנות.
קנדיס צפתה בטלויזיה כשלפתע,הייתה ידיעה בנוגע לקויון.
"הדוגמן הצעיר קויון ריספין אושפז בבית החולים לאחר שהתמוטט בחדר הכושר.סיבת התמוטטותו היא כנראה בעיות לב."אמרה הקריינית.
"קייט!"קראה לה קנדיס..
"מה?"ענתה לה קייט מהחדר השני.
"בואי.."אמרה,כשקייט ניגשת אל הסלון ומקשיבה לנאמר בחדשות.
"הבחור שלך מאושפז ."אמרה לה קנדיס,כשקייט ממהרת לנעול נעלייה ולוקחת את תיקה.היא הזמינה מונית שתקח אותה אליו.
"אני חייבת ללכת לראות אותו.."נאנחה.היא חשה כה אשמה במצבו.
"את נוסעת אליו?"הבינה קנדיס.
"כן."ענתה,כשכעת הכל נראה לה לא חשוב.חייו של קוויון חשובים לה עוד יותר.
המונית שלה הגיעה.
"לאן גבירתי?"שאל הנהג בנימוס.זה היה הנהג היחיד שהתנהג אלייה בנימוס בעיר הזו.אדם מבוגר,נחמד ומיושב בדעותיו.
"לביית החולים.מהר!"קראה,לחוצה.
"מי נימצא שם?"שאל בדאגה.
"בחור,ששברתי לו את הלב."אמרה.."אני רוצה לנסות לתקן מה ששברתי."
"אם הוא אוהב אותך,הוא ייסלח לך."אמר הזקן,בעודם נוסעים.
בעוד קויון שוכב במיטה,כשחברו יושב ליד מיטתו.השעה הייתה 18:00 בערב.זמן ארוחת הערב.קויון לא רצה לנסות אפילו לאכול.לא היה לו תאבון.הוא עצוב,מדוכא.מכך שפגע בקייט.
"כנראה שזה הגיע לי.."נאנח,מניח את ראשו על הכרית
,צופה בטלויזיה.כשהוא חושב רק על דבר אחד.על קייט,אהובתו.
"דיי,"אמר לו חברו,"תפסיק להאשים את עצמך.צא מיזה.זה נגמר.היא לא רוצה אותך.אתה הורג את עצמך.זו התאבדות לשמה.בקצב הזה,אתה עלול להרוג את עצמך."
"אתה מגזים.אני בסדר."אמר קויון.
"עובדה שלא.אתה כאן,בבית החולים."אמר דויד,חברו.
"זה לא שחתכתי את הוורידים שלי או משהו."קרא קויון.
"לפי מה שאמר הרופא,אתה הורדת לעצמך שנה מהחיים.ואם תמשיך כך אתה לא תחייה עוד הרבה זמן."אמר דויד בדאגה.כשקויון מניח את ראשו על הכר ומנסה לתפוס תנומה קלה,כשהוא חושב על קייט.כשלפתע,היא נכנסת אל החדר.עיניו של קויון היו עצומות,אך הוא שמע אותה נכנסת.
קייט נעצבה לראותו כך.הוא היה מחובר למוניטור לב ועירוי נוזלים.הלב שלו התחיל לפעום מהר יותר.הוא חש מעט כאבים בחזה,כשראה אותה.כאבי לב,תרתי משמע.
קייט,"הוא נאנח, שמח סוף סוף להגות את שמה על שפתיו,פוקח את זוג עיניו המדהימות.
כשהיא נגשת אליו.
"אני אשאיר את שניכם לבד.."אמר חברו ויצא מין החדר.
"מה עשית לעצמך?"היא שאלה אותו.
"התמוטטתי בזמן אימון כושר."אמר בפנייה.
"נעשית חולה מרוב אהבה."אמרה כשידה נאחזת בידו.
"כן."ענה,"אני חולה אהבה.כשהבנתי עד כמה פגעתי בך זה הכאיב לי מאוד,קייט.. איבדתי אותך,נכון?."
קייט לא ענתה.היא הביטה בו,מצומררת מהעובדה שהוא נמצא שם בגללה.
"הלב שלי לא יעמוד בזה אם אאבד אותך.אני אמות."אמר..כשידה נוגעת בידו,והיד שלו תופסת את ידה ואוחזת בה,כשהוא נותן מבט כה קרוב,מיוסר ושובה כאחד,אל תוך עיניה.נוגע בפנייה,מעביר אצבעו על שפתיה.
"אל תדבר ככה."ביקשה ממנו.
כשדמעות זולגות מעיניו..
"אני אוהב אותך.."אמר בקול רווי בכי.כשקייט פורשת זרועותיה,כמין מלאך קסום,ומחבקת אותו.מרגיעה אותו בזרועותיה.כשהוא,מצפה לשמוע ממנה את אותן שלוש המילים שהוא אמר לה.