השטן של המלאכית-פרק 5

לא הבנתי איפה אני,הראש שלי כאב והסתחרר סחור סחור."איפה אני?"מילמלתי לעצמי.פקחתי את עיניי,שכבתי על מיטה מפוארת והחדר היה פשוט יפיפה. קמתי מהמיטה והסתכלתי מהחלון,הנוף שראיתי מהחלון היה לא מציאותי עיר מלכות נשקפה לנגד עיניי עיר בסגנון ימי הבניים.שמעתי צעדים מעבר לדלת והדלת נפתחה.איזבל נכנסה ואמרה:"התעוררת כבר?!טוב אז בואי לפרופסור מדלין"?."בסדר"עניתי לא היה לי הכוח להתנגד.עברנו במסדרונות מקושטים בפסלי שיש."מה זה המקום הזה?"שאלתי את איזבל."זאת פנימיית מלאכים" אמרה."מה?!אז מזאת העיר הזאת?"שאלתי."סטלינתה,העיר הבירה של העולם העליון או בשפת בני אדם גן עדן" אמרה."בואי הגענו" אמרה איזבל ופתחה את אחת הדלתות.

"מה שמך מתוקה?"שאלה אותי פרופסור מדלין."אנג'ל" עניתי."אנג'ל תקשיבי,את נמצאת עכשיו בפנמיית מלאכים ואת מלאכית כפי שהבנת ויש לך תפיד מאוד מאוד חשוב" אמרה הפרופסור."מה התפקיד?"שאלתי."להגן על בני האנוש מהשדים והרוע בעולם התחתון"אמרה."זה לא יכול לקרות אין כזה דבר שדים!"אמרתי והעלתי את קולי."בני האדם חיים בבועה משלהם ולא שמים לב למה שקורה מחוץ הבועה" אמרה בטון רגוע."אבל איך אתם יודעים שאני מלאכית?" שאלתי."אם את רואה את המקום הזה אז בתוך זורם בך קסם מלאכים"אמר."רגע קסם מזאת אומרת?" שאלתי כלא מאמינה.
"לכל המלאכים יש יכולת להטיל קסמים,כישופים למטרות טובות אבל גם לכל אחד יש כישרונות משלו לדוגמאה לי יש 2 כישרונות:אני יכולה לדבר עם המתים ולקרוא מחשבות."אמרה."אז מה הכישרון שלי"?שאלתי."את תגלי בבוא הזמן…"