להיות שייכת לך- פרק 2

הילה ליוותה אותי לחדרי ושם הושיבה אותי על המיטה ונתנה לי מין מעטפה כזאת. "אישה מישהי בשם לייה ביקשה ממני להעביר את זה לך" אמרה לי ומיהרה להסתלק מן החדר.
פתחתי את המעטפה בעדינות ובאיטיות. כשפתחתי את המעטפה נשמע מין צליל "דריייינק!" ועדיין לא האמנתי שיש כזה דבר שכשהמעטפה נפתחת יש צליל. התחלתי לקרוא את המכתב:
"למאי היקרה,
כמה שאני מתגעגעת אלייך, ורציתי שתדעי את האמת, איו הורייך ומה התאונה שקרתה להורייך? ובטח את כועסת עליי שלא אימצתי אותך אבל כל זה תדעי עכשיו.
הורייך הם בעצם הקוסמים החזקים ביותר בכל כדור הארץ, הם בין המעטים שנשארו בכדור הארץ, כאשר השאר עברו לעולם הקסום האחר. רציתי לומר לך שבך זורם דם קסום, שגם את בעלת כוחות, אבל את תגלי את זה ממש בקרוב, כשתהיי בת שלוש עשרה, הקסם הזה יעביר בך מין זרם, ואז כבר תדעי מה לעשות. בינתיים, ובקרוב, אני גם אעבור למימד הזה.
אבל! את בטח רוצה לדעת עוד על הורייך נכון? הורייך בעצם המציאו את הלחשים הקסומים הראשונים בין כל הקסומים שביננו! וכמובן שקיבלו הרבה תעודות על הלחשים המיוחדים שהמציאו, אך הם היו חייבים לעבור למימד הזה ורצו שתחיי ותמשיכי לחיות חיים טובים ובגלל זה הם לא לקחו אותך. את בטח שואלת למה?. לפי החוקים במימד האחר, אסור בשום פנים ואופן להתחתן ולהביא ילדים, ובגלל זה הם עברו לפה, התחתנו, והביאו אותך לעולם הזה. אבל אז קראו להם למימד האחר והם השאירו אותך פה, אבל הבטיחו שיחזרו, ואלה שמתו בתאונה? אלה סתם גופות שהם יצרו בעצמם בכוונה, וזה בעצם היה לחש שלהם. בקרוב אחריי גיל שלוש עשרה אקח אותך אליי ונתחיל ללמוד איתך על הקסמים השונים שקיימים, אני מחכה בקוצר רוח למפגש ביננו, ובינתיים השארתי כסף כדאיש תוכלי להחזיר לי מכתבים,
באהבה גדולה,
דודה לייה".
לא ידעתי מה לומר, נשארתי פעורת פה בחדר. אני קסומה?! יש לי כוחות?!. הבטתי על ידיי, דמיינתי איך מידיי יוצאות להבות אש, כמו בכל הסרטים האלה על פיות וגמדים וכל זה.. עכשיו לא האמנתי שזה אמיתי.
נפלתי על המיטה, מאושרת ועצמתי את עיניי ונכנסתי לשינה עמוקה.
~~~
שוב הוא.
לפי מה שראיתי סביבי היינו בוונציה, באיטליה. תעלות המים שהשמיעו קולות גלים עולים ויורדים הפריעו לי להמשיך להביט עליו.
הוא פתח את פיו לומר משהו אך לא יצא קול.
"מי אתה?!" צעקתי אבל אז עלה גל גדול וסחף אותו לתעלה ואז כאילו ידעתי את שמו התחלתי לבכות וצעקתי "אריק!!"
המים נרגעו, שקט שרר סביבי. הרוח התחילה לשרוק ולהתחזק, וידעתי שעכשיו כדאי לי להיעלם.
אבל לא חזרתי למציאות, נתקעתי בחלום הזה.