אהבה שיר (שם מקורי xd)

שוב אותו חיוך שמשתיק את ההגיון,
שוב אותו מילים שכובשות אותי,
שוב אותו אהבה שבה אני אפגע,
שוב אותו סוף עצוב ומר.
וזה מעצבן אותי,
שההגיון חשוב יותר מהלב,
שאת מה שאני מרגישה,
עדיף להשתיק.
אבל אני לא רוצה לבכות,
על אהבה שמלא סופה יהיה עצוב.
אני רוצה להניח להגיון המדכא,
ולאהוב אותך מכל הלב.
שתמשיך לומר לי מילים יפות,
שבעיני נשמעות כמו מנגינה,
להמשיך לחיות בתוך הבועה הקטנה,
בתוך בועה שבה אנחנו כאילו יחד.

אני יודעת שזה חסר סיכוי,
שאהבה תמימה וחמה,
חלשה מול עולם קר ואדיש.
אבל אולי בכל זאת?.