הזמן עושה את שלו-1
התארגני בבוקר לבית ספרי ,
והגעתי יום רגיל …נפגשתי אם חברי הטוב ביותר שי .
אמרתי לו שלום הוא השיב לי שלום גם …
" מחר יש טיול שנתי זוכרת ? "
שאל אותי
עניתי לו : " כן … שי , לכמה ימים הטיול ? "
שי ענה לי :" שירן , שכחנית אחת , זה ארבעה ימים "
עניתי לו : " אתה שכחן !! "
ורדפתי אחריו .היה צלצול
ועלינו לכיתה אמרתי שלום לעדי חברתי הטובה ביותר כמו שי …
והתיישבתי חשבתי לעצמי " חשבון , שיעור מה זה משעמם אבל אני …אלופה בו "
עדי ושי ישבו לצידי … וראיתי איך עדי מתחילה להרדם נתתי לה סטירה ואמרתי לה : " הלו ? אלת גוואקמיו תחזרי לעולם "
עדי שתתה מים וחזרה למסע השיעור המשעמם
" למה יש בית ספר ? , תגידי לי ."
חייכתי אליה ואמרתי לה " ככה זה …מחר , מאחרתיים , יום ראשון , יום שני , אין לימודים … טיול של ארבעה ימים !"
היא השיבה לי " לפחות…"
שי הביט בי ואמר " יודעת ? , מחר יום שישי ה – שלושה עשר , אנחנו הבנים נעבור לחדר הבנות בלילה ונספר סיפורים מפחידים , אבל בבוקר נבהיל את כולם כזה " וחייך גם אני חייכתי ועדי שמעה ואמרה : " רעיון טוב שי'קלה , נדאג שלנו לא יעשו כלום …"
אמרתי לעדי " אז מה יהיה שווה ? העיקר לצייר על כולם או כל דבר אחר אם את לא רוצה לא נעשה לך כלום … אבל תהיה בעיה כולם יגידו : "אז מה איתה למה את עדי לא קשקשנו ? או הפחדנו ? " הבנת ? "
עדי השיבה : " אה..טוב , אז אני אאלץ לסבול "
תגובות (4)
כתבתי כבר פרקים 2 , 3
אבל מי רוצה המשך ?
אני לא מחכה לאשור עדיין כתבתי בדף מי רוצה המשך ?
מי רוצה שאני המשיך ?
כתבתי כבר פרקים 2 , 3
אבל מי רוצה המשך ?
אני לא מחכה לאשור עדיין כתבתי בדף מי רוצה המשך ?
מי רוצה שאני המשיך ?
אני בקי מבקשת המשך דחוף פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז תודה ושבוע נפלא באהבה בקי ♥♥♥♥
שלום אלישבעי,
קודם כל, ואני חוזרת ואומרת, די להתחנן לאנשים שייקראו. אין טעם להכריח אנשים לקרוא, ולגרום להם להביט בתגובות ובסיפורים שלך מתוך רחמים. כתבי סיפור שייגרום לאנשים ללחוץ על הסיפורים שלך שוב ושוב ללא היכר, וכך תדעי שאת כותבת את הדבר הנכון.
לגבי הסיפור הזה: אני חוזרת ואומרת לך, ולא מתייאשת, שאחד הדברים שעלייך לעבוד עליהם הוא תיאור. לתאר ולתאר ולתאר. הקורא לא נמצא בתוך הראש שלך, ולכן את חייבת לתאר מה את רואה. אם הרצפה שעליה עומדות הדמויות היא בצבע אפור ועשוייה מאבן מחוספסת שגורמת לכל צעד להישמע כמו צבא שצועד במורד גבעה, כתבי זאת. אם טפטוף עדין של מי גשם מרעיד את כל הבניין מסביב, כתבי זאת.
את חייבת לתת לקורא הרגשה שהוא נמצא שם, ממש יחד עם הדמויות.
בנוסף, את צריכה לעבוד מעט על שגיאות הכתיב שלך. הן התמעטו מאוד, אבל עדיין יש כמה קבועות. ולא רק זאת, אלא את ממשיכה לבצע את אותן שגיאות עם סימני הפיסוק. עלייך לעבור היטב על הסיפור לפני שאת מפרסמת, אפילו עם מבוגר אחר.
אני מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך.
ממני, ליסה.