Estonian
זהו הפרק האחרון שסהר כתב. בגלל שהוא נהנה, אני אתן לו לכתוב עוד כמה פרקים.

הפנימייה – פרק 113

Estonian 12/01/2012 1189 צפיות אין תגובות
זהו הפרק האחרון שסהר כתב. בגלל שהוא נהנה, אני אתן לו לכתוב עוד כמה פרקים.

•שדונים – חלק ד'•

"הלוואי והכל היה חוזר לקדמותו !" ביקשתי.
למעשה – אני היחידי כאן שלא מפסיד שום דבר, אז גרמתי לאחרים תסכול. אני מאושר.
פתאום כל המשאלות שכולם ביקשו נעלמו.
"לאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!" צעק אסטוניה באימה. "אני כבר לא גאון, כלומר – יותר גאון !"
"לעעעעעעעעעעעעעעע!!!!!" צעקה שוויץ. "עני לע יכולה לעמר עת העות עלף שוב !"
"לאאאאאא!!!" צעק ארצות הברית. "השומן שלי ! השומן הטוב והיפה שלי ! לא !!!!"
"רק רגע !" צעק אסטוניה. "עכשיו כשכל המשאלות כבר נפגו – אני חושב שאני מבין מה קרה כאן !"
כולנו תהינו על מה הוא מדבר, מכוון שכולנו יודעים מה קרה כאן – שדונים קסומים באו והגשימו לנו משאלות, זה קיצוני מדי ולא הגיוני?!
"רומניה !" הוא צעק בזעם. "אני יודע מה עשית ! ביקשת בפעם הראשונה שיצאת החוצה שלא נוכל לקלוט את זה שאתה מבקש משאלות שפועלות עלינו, אך עם זאת – עכשיו כשכל המשאלות כבר נעלמו אני יכול בקלות לדעת שזה אתה !"
"מה ?!" הוא זעף בו. "למה אתה חושב שזה אני ?!"
"כי כתוב לך על החולצה: 'אני אחראי לכל מעשי הקונדס'" ענה לו אסטוניה בחכמה.
"כן, אבל זה לא קשור לזה !" ענה רומניה בזמן שהוא גמגם.
"אני עדיין די בטוח שזה אתה, אבל אם זה לא אתה…" הוא התחיל לדבר בזמן שהוא הולך במעגלים. "אז זו חייבת להיות המטפלת !"
"מה ?!?!" כולנו צעקנו כאחד. "כן ! היא אחראית לזה כי אין לנו מטפלת !"
"או שזה הגרביל המוזר ההוא…" עניתי בטון ציני.
"הגרביל המוזר ההוא ?!" צעקה ליטא "הוא חתיך?" היא הוסיפה בזמן שהתגנדרה במראה.
משום מקום שמענו פתאום גרביל מצחקק בזמן שנכנס פנימה מהחושך באיטיות.
"כן, עם כניסה דרמטית שכזו – זה חייב להיות הוא" אישר סופסוף אסטוניה בזמן שרומניה נרגע בשקט.
"אוקיי גרביל, הגיע הזמן לתחקר אותך !" אמר אסטוניה בזמן שהוא חשף מבט משוגע ושלף מסור חשמלי.
"אפשר קודם ללכת לעשות פיפי?" שאל רומניה. "משהו היום גורם לי ללכת לשירותים ללא הפסקה !" רוסיה הסתיר פניו ושתה בקבוק וודקה בזמן שכולם בחנו אותו במבט חשוד.
פתאום או"ם פתח את הדלת.
"הלוואי וכולכם הייתם סובלים מעינויים רציניים !" הוא צעק בזמן שהוא רץ וצחק כמו משוגע כשהוא מחזיק בכד זהב גדול.

כולנו צעדנו לעבר הגרביל…

המשך יבוא…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך