אולימפוס ||| – התאומים של האדס – פרק 13

*ליאה*
"זה מסוכן מידי!" אמרה קייט.
"אנחנו חייבים" אמרה סאם.
"זה חשוב" אמרתי.
"לא! אתם לא עולים לשם" אמרה קייט.
"אנחנו מצטערים, קייט, אנחנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים" אמר שון.
"אתם חייבים! זה מסוכן מידי" אמרה קייט.
"לא. אנחנו עולים" אמר לוגן ועלה לגג.
"מצטערת קייט, אני איתו" אמרה סאם ועלתה אחרי לוגן. שון הביט בכולנו ועלה גם.
"מצטערת" אמרתי ועליתי אחריהם. רוב תלמידי הפנימייה עלו גם.
"בואו נראה להם מה זה!" צעקתי.
"כשאני אגיד עכשיו, תתקפו" אמר שון.
"נראה לך? כשאני אגיד" אמרתי.
"אוי ליאה די" אמר שון.
"מה?! אני רוצה להגיד!" אמרתי.
"לא!! אני אגיד!" אמר שון.
"אני!" צעקתי.
"אני!!" צעק שון.
"עכשיו!" צעקה סאם. כל התלמידים תקפו.
"יופי ליאה! בגללך פספסתי את ההזדמנות להיות גנרל צבאי" אמר שון.
"אל תדאג, גם ככה לא היית מצליח" עודדתי אותו.
"אווי, תהיי בשקט" אמר. החטפתי לו.
"את אמורה להרביץ לטיטאנים. לא לשון" אמר לוגן.
"אבל זה כיף להרביץ לשון" אמרתי.
"יהיה לך מספיק זמן להרביץ לו כשנסיים עם זה. עכשיו אנחנו צריכים את העזרה שלך" אמרה סאם.
"ב-ס-ד-ר-!" אמרתי. גרמתי לצבא של שלדים לצאת מהאדמה ולתקוף.
"שון, תעזור גם" אמר לוגן.
"יום אחד אני עוד אהיה גנרל צבאי, אתם תראו" אמר שון.
"מהשתגיד" אמרתי.
"תפנו לי קצת מקום" שמעתי לפתע את קייט לידי.
"קייט! מה את עושה פה?" שאלתי.
"נראה לכם שאני אתן לכם להילחם בלעדי? שאני אפסיד את כל הכיף?" שאלה קייט.
"לא חשבנו אחרת" אמר שון.
"אבל קייט, במצבך, איך את יכולה להילחם?" שאלתי.
"אני בת של ארס. כל זמן הוא זמן טוב להילחם בשבילי" אמרה קייט.
"זאת הבת שלי!" שמענו את ארס צועק מלמטה.
"עכשיו, בואו תראו איך נלחמים בטיטאנים" אמרה קייט. היא גרמה לחרבות של הטיטאנים להתפורר, להחטיא, להיתקע באדמה ולעשות הכל חוץ מלפגוע באלים. היא החלישה את הטיטאנים כך שהאלים הצליחו לגבור עליהם. וחוץ מזה היה גם את הברקים של לוגן, הצונאמי של סאם, כל הצמחים ל ילדי דמטר ופרספונה, חיצים של ילדי אפולו ומה לא.
"אנחנו מתקדמים ממש טוב" עודדה אותנו קייט.
"לימדה אותנו בת של ארס" אמרה סאם וקייט חייכה. תוך כמה זמן האלים גברו על הטיטאנים.
"זאוס! השלשלאות!" צעקה אתנה. זאוס גרם לשלשלאות מארד שמימי להופיע וקשר בהן את הטיטאנים.
"אנחנו ניקח אותם לאולימפוס. שם הם יקבלו את עונשם. תודה רבה על עזרתכם" אמר זאוס.
"בבקשה, הלורד זאוס" אמרה קייט. זאוס חייך לכולנו.
"בוא נזוז" אמר.
"זה לא נגמר" אמר לפתע קריוס.
"מה?" שאל ארס.
"זה עדיין לא נגמר. היום בשתיים פיצוץ מסתורי יהרוס את הפנימייה, החצאי-אלים יושמדו. והאלים יפגעו. אנחנו נביס אותם והטיטאנים יעלו לשלטון" אמר קריוס.
"נראה לי שעדיין לא שמת לב, זה קצת בעייתי לחסל אותנו" אמרתי.
"תצחקי כמה שאת רוצה, ילדת האדס, אבל היום הפנימייה תושמד" אמר קריוס. זאוס הצליף בידו וכל הטיטאנים והאלים נעלמו.
"חייבים לגלות את המקור לפיצוץ. לא נעים לי להגי אבל קריוס צדק. אם הפנימייה תיהרס האלים ייפגעו" אמרה קייט.
"אז למה אנחנו מחכים?! עכשיו שתים עשרה. יש לנו שעתיים למנוע מהפנימייה להתפוצץ" אמרה סאם.