ספינת אהבה פרק ט"ז

קרן ועוז עזבו את פינות החמד וחזרו לעבר הטיילים.

"עוז שאלה אותו קרן?? האם יש משהו שאת רוצה לספר לי ולא כל כך נעים לך? לדעתי אתה שומר בבטן סוד שאולי לא ימצא חן בעיני? אני יודעת שאתה אוהב אותי מאד מאד כפי שאני אוהבת אותך אך יש משהו שלצערי הרב אינני מתבדה יש משהו שלא מוכן לומר??? "

"עוז תעזור עוז ובוא והיה כן כלפי".

עוז הסמיק כאילו הוא עגבנייה, עצר מלכת הרים את סנטרה של קרן ולאחר שנישק לה את אותן הנשיקות שאין מצב לדחותן אלא נהפוך הוא יש מצב לבקש עוד ועוד ועוד כמותן: "בואי קרן ניכנס לאחד מבתי הקפה ואכן אני צריך לומר לך ומתבייש שלא אמרתי לך זאת בטרם התאהבת בי מאחר ואני התאהבתי בך מיד"

זוג הצעירים מיהר ונכנס לבית הקפה הראשון שנזדמן בדרכם ולאחר שעוז הזמין פעמיים קפה ופעמיים עוגות סברינה יאמי מתוק וטעים חבל"ז עמד להתחיל לדבר אך המלצר היה זריז מאד וההזמנה הוגשה להם מיד.

עוז הסיט לפינה את כוסות הקפה וצלחות העוגות הניח את ידה של קרן על השולחן ואת ידיו שם על ידיה ומבלי להביט אליה אמר: "קרן אני נשוי לא מאושר ואני אב לבן ובת קטנים".

קרן הוציאה את ידיה מידיו ומבלי לומר ולו מלה , קמה ועזבה את בית הקפה. הדמעות צמצמו את שדה הראייה שלה אך מאחר והיא אחראית לכל הנופשים השתדלה להירגע וצעדה לעבר גיא אשר מטייל עם האורחים והוא שמח כל כך לקראתה, "מה קורה לך אולי קיבלת דלקת עיניים? "

"יתכן מאד כי אני מרגישה שהעינים דומעות לי אולי אכנס לד"ר זהר ברם יש לה טיפות עיניים להקל מעט על העיניים, אבל יחסית לעול והעייפות שיש לי אני מרגישה בסדר גמור."

קרן ביקשה מגיא שיקח פיקוד על הקבוצה ולאחר שיטיילו וייהנו מהצ'פור של יום נוסף ברודוס תרכז וכך תאמר להם: "אם הם רוצים לספינה לנוח? אין בעיה ואם הם רוצים להמשיך לטייל ואולי לעשות קניות גם לכך אין בעיה והעקר כי בשעה 19.00 כולם נהיה במסעדה לארוחת ערב ולאחריה תשוט הספינה לאי כריתים האי האחרון שספינת אהבה זו תשייט בה להפעם.

"אוקי קרן אין בעיה ולך אני מציע לך שתיכנסי לד"ר זהר ולאחר מכן לנוח שעה שעתיים והקבוצה עלי הסירי דאגה מלבך. היא נכנסה ישר לתא שלה ובכי מעמק הלב בכתה ללא עצור, היא הייתה כל כך פגועה ולמרות שהיא חשה משהו שלא הוגן משהו שלא היה לה מושג מה הוא ומדוע הדחיקה זאת, היא תמיד נשמעה להגיגי לבה אך הפעם סירבה בפירוש כך סירבה לשמוע אותם הגיגים כי התאהבה בגבר המקסים הזה בכל הלב.

"תודה רבה גיא"

לאחר שנרגעה קימעה צלצלה לנפתלי ולדיווחה לו שהכל מצויין שהכל מתנהל כתכנית והקבוצה נהנית מאד מאד" נפתלי שאלה קרן מה לעשות עם מאיר הרב חובל שהטסת לכאן?"

"קרן לא תאמיני לי פשוט חסכת לי שיחה חחחח אני רצתי לומר לך שעוז יחזור לארץ עם המטוס הראש שממריא מכריתים ,,,,, "נפתלי אנחנו עדיין ברודוס מקווה שאינך כועס הקבוצה פשוט ביקשה להשאר יום נוסף כאן,

אין לי בעיה שאתם עדין ברודוס אז שיברר מתי יוצא המטוס הראשון רצוי עוד היום לטוס ארצה כי קבוצה גדולה ממתינה לטייל בספינת האהבה ומאחר והוא המתאים ביותר בשל הכריזמה שיש בו אני רוצה שהוא ישיט את הקבוצה הגדולה".

"נפתלי לדעתי הכי טוב לומר לו שיצלצל אליך , כי אל תשכח שאני קטעתי את חופשתו כאן ברודוס ואולי הוא יסרב אז דבר איתו אתה"!!!

"ועוד משהו נפתלי אנחנו נמשיך עם מאיר לשוט נכון ?

"ברור, הוא רב חובל ותיק ומאד מאד זהיר כך שהספינה תמשיך בדיוק לפי התכנית."

תודה רבה קרן ההדים שמגיעים אלינו כאן הם מאד ערבים לאוזננו כשתחזרי ארצה, נדבר איתך בענין המשכורת והבונוס וכו' ובינתיים תדאגי שעוז יצלצל אלי"

כמובן נפתלי והטלפון נותק.

קרן מיהרה לתא שלה ולקחה את הסט שקנה לה עוז ולאחר שעטפה אותו בנייר אטום מיהרה לעבר סימונה וביקשה ממה 2 דברים:

"א. שעוז יצלצל לנפתלי מיד כשתראי אותו, אולי הוא בתא שלו אנא תנסי לאתר אותו כי נפתלי מחכה לצלצול שלו ודבר שני תואילי בטובך למסור לו חבילה זו".

"אוקי קרן ואגב מה קרה לך בעיניים אולי יש לך שעורה"?

"הכל יכול להיות" ובחיוך קטנטנן נפרדה מסימונה.

:
המשך יבוא