הפנימייה – פרק 110

•שדונים קסומים – חלק א'•

קמתי היום על שולחן כאשר שער כדורגל קושר לי את הידיים והמבורגר עצום מונח לי בתוך הפה.
"מה אתם עושים ?!" שאלתי את ברזיל וארצות הברית בזמן שהשתחררתי.
"אנחנו מעלים קורבן" ענה ארצות הברית בזמן שהוא לעס מק-עובד אלילים.
יצאתי משם לפני שזה יגיע למקרים קיצוניים יותר, כמו בפעם שהם ניסו להפוך אותי לתוכי.
הלכתי לכיוון המשרד של או"ם, לגנוב לו משהו, אבל בדרך שמעתי את אירלנד צועק:
"היי כולם ! היום זהו יום מיוחד ! בואו איתי ונצא להרפתקה מיוחדת במינה !"
"לא תודה !" קטעתי אותו באמצע.
"…אתם תהיו עשירים בסוף ההרפתקה !" הוא הוסיף ופתאום כולם באו לכיוונו.
"היום זהו יום פטריק הקדוש, וביום הזה אנחנו יוצאים לחיפוש אחר כד הזהב של השדונים הקסומים, בואו איתי בכיוון הקשת בענן ונגיע לשם !"
"שאלה אחת" אמרה ליטא. "כן?" ענה לה אירלנד. "זה אומר שכולנו צריכים ללבוש בגדים ירוקים, כובע מוזר ומגפיים מכוערות?"
"לא" הוא ענה" "אז אני בפנים" ואחריה כולם הצטרפו גם.
אז אירלנד ניווט אותנו לכיוון קצה הקשת בענן עד שלבסוף הגענו.
"וואו… מה זה הדבר המנצנץ הזה שבא מתוך המנהרה ?" שאל רומניה.
"זה כוכב" אמר סהר.
"לא, זה סוודר עם מלא פצפצים" אמרה פולין.
"לא… זה כד מלא בזהב נוצץ ?!?!" צעק גרמניה.
"יופי – אז כן אפשר לגנוב את זה !" רומניה קפץ משמחה.
"לא, זה ביגפוט !" צעק ביגפוט שפתאום הופיע מתוך המנהרה.
"אוי… כבר אי אפשר לגנוב את זה" רומניה הוסיף ונהיה מתוסכל.
"באנו לקחת את כד הזהב" אמר אירלנד.
"אף אחד לא לגעת באוצרות אשת ביגפוט ! ביגפוט דורש להקריב קרבן !" הוא ענה בזעם, ואם כבר מדברים היום על כוחות מסתוריים והעלת קרבנות…
"לא, אנחנו נשתמש בזהב למטרה טובה !" צעקתי.
"כן… אנחנו נשתמש בו כדי להאכיל ילדים רעבים !" צעקה זמביה.
"ביגפוט לכעוס יותר, ביגפוט לדרוש שני קרבנות !" הוא צעק בחזקה.
"נהפוך את הזהב לכסף כדי לקנות דברים?" שאל איטליה.
"נזרוק אותו מהחלון?" שאל סהר.
"נביא אותו לי?" שאל גרמניה.
"נשתמש בו כדי להכין טלסקופים משוכללים?" שאל אסטוניה.
"מספיק !" צעק ביגפוט. "ביגפוט לדרוש את כולם כקורבן כי אתם עושים לביגפוט כאב ראש.
ביגפוט רק רוצה לראות טלנובלה ומקבל כאב ראש"
"וואו, מסכן, צופה בטלוויזיה בלי אוכל. אולי נהפוך את הזהב לשניצלים?" שאל ארצות הברית.
"ביגפוט להיות שמח עכשיו, ביגפוט לאהוב שניצלים !" הוא קפץ בשמחה.
"אז נכניס את הזהב למאיץ החלקיקים שלי ונהפוך אותם לשניצלים? אפילו הטכנולוגיה לא מאפשרת לנו לעשות את זה !" צעק אסטוניה.
"טוב, מזל שאלו טבעות קסומות" הוסיף אירלנד.
"רגע, תנו לי להבין מה קרה פה" עצרתי לרגע את כולם.
"אנחנו יוצאים למסע בעקבות הקשת בענן כדי למצוא כד זהב קסום אבל בסוף אנחנו הופכים אותו לשניצלים?! זה בזבוז !"
"למה? גם ככה הייתי גונב אותו בסוף" ענה רומניה. ואני עוד רציתי לגנוב היום מאו"ם…
"טוב, אז עדיף שתי שניצלים ביד מאשר שק של מטבעות זהב קסומות !" ענה סהר בגאווה.
אז כולנו עזבנו עם כד הקסמים לכיוון הפנימייה, כאשר בדרך חזרה תקפו אותנו שדונים מעופפים:
"תחזירו לנו את הזהב שלנו !" הם צעקו.
"למה?" שאל גרמניה. "אתם הרי לא צריכים אותם"
"בטח שאנחנו כן !" הם צעקו. "אנחנו יכולים להגשים משאלות בעזרת הזהב !"
פתאום העיניים של כולם נצצו. "אם כך" ענה אסטוניה. "אני מבקש שמטבע הזהב הזה יהפוך לערימת שניצלים עצומה ותגיע למערה של ביגפוט"
פתאום המטבע נעלם ובאותו הרגע שמענו את ביגפוט מרחוק צועק מרוב שמחה.
"וואו !" צעק אסטוניה. "הלוואי והמטבע הזה היה הופך ללוח עצום !"
הוא התחיל לרשום דברים על הלוח. "אז קסם כן אפשרי ! הרגע המדע הוכיח את זה !"
"בכל אופן" החליט אחד השדונים הקסומים. "אנחנו רוצים את הזהב בחזרה"
הרמתי את אחד המטבעות: "הלוואי והייתם מוותרים על החשק שלכם בזהב ומשרתים אותנו במקום"
פתאום נלווה שדון אחד לכל אחד מאתנו.
"רגע !!" צעק אסטוניה. "אנחנו לא יודעים למה עלולות לגרום המשאלות – אז כולם צריכים להתייצב ליד החדר של או"ם כדי להביא משאלות !"
כולם הלכו יחד לחדר של האו"ם.
והמשאלה הראשונה תהיה…