אני אתה ונינה

כל יום, באותה השעה,
אני רואה אותו שוב, באותה הפינה. עומד לו ומסתכל, על כל מי שבא,
ושאף אחד לא רואה, מסתכל שוב על הגבינה.

העכבר הקטן שגר איתי בדירה,
לא מפספס אף שנייה,
ומיד הוא עולה לקומה העליונה,
ומתפנק לו ליד נינה הבובה.

העכבר הקטן אוהב לו מאוד,
לאכול גבינה, עוד ועוד.
הוא יושב איתי עם נינה הבובה,
ומספר לנו על כל מה שהיה.

הוא מספר לנו על אותה ילדה קטנה,
שפתאום הפכה לה לגדולה.
הזמן מתגלגל ואנחנו אחריו
שנינו מביטים בנינה הבובה ושואלים,
מה עכשיו?

עכשיו נצא לטייל, עונה הבובה,
נצא לרחובות, נעשה חוויה,
נשכח את העבר ואת העתיד
ונהנה מהיום, ביחד, תמיד.