אולימפוס ||| – התאומים של האדס – פרק 12

*שון*
אחרי שהסברנו ללוגן איך גילינו שאטלס השתלט עליו, לוגן ביקש להיות קצת לבד אז ישבנו בחדר של סאם.
"אני ממש מקווה שהוא יחזור להיות כמו פעם" אמר סת.
"אל תדאג" אמרה סאם.
"אתם חושבים שזה עומד להסתיים בקרוב?" שאלתי והצבעתי לכיוון החלון, בחוץ הרעימו רעמים.
"מתישהו היא תיגמר, השאלה מתי" אמרה ליאה.
"את זה אני יודע" נאנחתי.
"באמת?" שאלה ליאה.
"טוב, זה לא זמן לריב" אמרה סאם.
"זה זמן ל…?" שאלתי.
"זה זמן לנסות למצוא פתרון איך לעזור לאלים לנצח במלחמה הזאת. היא נמשכת יותר מידי זמן ובני התמותה שמים לב שמשהו קורה" אמרה סאם.
"ואיך בדיוק אנחנו עוזרים לאלים?" שאלתי.
"אמרתי שזה זמן לחשוב על רעיונות, לא?" אמרה סאם.
"לא" אמרתי. סאם גילגלה עיניים. נשמעו דפיקות בדלת.
"מי שזה לא יהיה שייכנס" צעקתי. ג'ולי נכנסה.
"היי ג'ולי" ציפצפתי בקול גבוה.
"היי" ענתה ג'ולי והתיישבה ליד סאם.
"אז… כבר שמעתם את החדשות?" שאלה ג'ולי.
"איזה חדשות?" שאל סת.
"זה לא לילדים קטנים. תאטום את האוזניים" אמרה ג'ולי. סת גילגל עיניים ושם את ידיו על האוזניים שלו.
"כולנו עומדים למות!!" צרחה ג'ולי.
"שמעתי את זה" אמר סת.
"אז תנער את הראש ותמחק את זה מהזיכרון שלך" אמרה ג'ולי.
"ג'ולי, עזבי. מה זאת אומרת כולנו הולכים למות?" שאלתי.
"סתם, הטיטאנים מצברים את הפנימייה ולא נותנים לאף אחד להתקרב" אמרה ג'ולי.
"זה לא היה ככה עד עכשיו?" שאלה ליאה.
"נכון, אבל הטיטאנים העלימו לנו את האספקה של האוכל והמים והאלים לא יכולים לעזור אלא אם כן הם ינצחו לפני שכולנו נמות" אמרה ג'ולי.
"את מאוד מעודדת" אמרתי.
"גם אני אוהבת אותך" אמרה ג'ולי. הרמתי גבה וג'ולי חייכה אלי חיוך אידיוטי.
"אוווווווקייי, אז אנחנו צריכים למצוא דרך איך לפרוץ את המצור של הטיטאנים" אמרה ליאה.
"משהו כזה" אמרה סאם.
"אולי פשוט נשתמש בכוחות שלנו ונפגע בהם?" הציע סת.
"למה תמיד לסת יש רעיונות גאוניים?? הוא כולה בן עשר!!" אמרתי.
"בואו נגייס את כל התלמידים. נעלה לגג ונראה לטיטאנים מה קורה כשמתעסקים עם הפנימייה שלנו" חייכה סאם.