תסבוך בשם אהבה

אולי ,
גם לנו,
האהבות האסורות,
יהיה יום,
שבו כל החומות ישברו,
כל החוקים יעופו,
וניצוצות האהבה יעלו.
עד אז,
אנסה להתעלם מרגשותיי,
אנסה להתעלם מהפרפרים בבטן,
ומהלב הדופק במהירות כשאתה מתקרב.
קשה לי,
קשה לי לא להתרגש,
כששוב אתה פונה אליי,
שולח לי חיוך קסום כל כך.
אני נלחמת מול עצמי,
רוצה אותך אבל אסור,
רוצה להרגיש את מגע שפתייך,
אבל זה יסבך את שנינו.
ואתה כנראה,
לא תרגיש כלפיי לעולם,
את מה שאני מרגישה כלפייך,
ולעולם לא תחשוב עליי מחשבות,
שאני חושבת עלייך.
למרות שכך זה אמור להיות,
זה עדיין מעציב אותי כל פעם מחדש,
כל פעם מכאיב לי יותר,
כל פעם שובר אותי,
כל פעם לוקח עוד חלק מהשמחה