מקום אחר

לפעמים אני מדמיינת , מקום אחר ,
לא טוב ולא רע ,
אחר .
תמיד אומרים לי שהקשיים והעצב הם חלקים ניכרים בחיים ,
ושצריך ללמוד להתמודד איתם ,
לעבור אותם ,
ולדעת ,
שמחר יהיה טוב יותר .
אבל אצלי זה משהו שונה ,
אני לא מרגישה עצב ,
אני לא מרגישה כעס ,
לא קשה לי ,
קל לי .
ועד כמה שזה נשמע נהדר , זה לא .
השמחות הקטנות , הריגושים הרגילים , כבר לא זוכים ליחס ממני .
אני מחפשת משהו מסעיר , מרגש , אולי אפילו משהו רע , העיקר שיהיה משהו .
ואני לא מתכוונת לחברים אחרים או לטיפוס הרים , אני מתכוונת לתהליך מנטלי שיטלטל אותי , ושלא יפסק לעולם , שימשיך .
לפעמים כשהחברה ממשיכה להתנהל על פי חוקים שטחיים וילדותיים , אני שוכבת במיטה וממשיכה להתנהל בתוך עולם מעמיק ומסקרן , על פי החוקים שאני המצאתי .
הימים עוברים , חולפים על פניי , ואני נותרתי עומדת במקומי ומתבוננת בהם כשהם עוזבים אותי.
לפעמים אני צוללת אל תוך מעמקי נפשי , וישנן פעמים שאינני מצליחה לחזור לעולם המציאותי .
אני חוקרת את הבילתי מושג , אבל אני עושה זאת לבד . בעצמי . ללא חברה . ללא תמיכה . לבד .