קרב קיומי – פרק 10

לוק היה הראשון לצאת מהמערה ותאליה מיד אחריו ואני אחרונה. לא היה לנו כיוון מוגדר. לא הייתה לנו מטרה. סתם שיטוטים רקורסיביים חסרי מטרה ברחבי המדינה.
גיליתי שללוק היה חוש ריח נהדר, הוא איכשהו… הריח איפה יש מפלצות. אני גם כן זיהיתי צחנת מפלצת, אבל הוא ידע ממרחקים. היו לו תחושות בטן חזקות מאוד.
בכל מקרה, היינו ביער כלשהו, אני לא שאלתי על שמו. היו בו עצים גבוהים שהטילו צללים מאיימים. שם גם פגשתי במפלצת הראשונה שיצא לי להיתקל בה ושהמטרה שלי הייתה לחסל אותה.זו הייתה המפלצת המשונה ביותר שאי פעם פגשתי.
"אנבת', תשארי מאחור!" הוא צעק לי.
"לא" אמרתי "תנו לי להילחם".
ואז ראיתי את היצור. חלפנו ליד עצים ביער וראיתי יצור דמוי זוחל בצבע צהוב עם כתמים אדומים.
זאת הייתה לטאה ענקית. היו לה קשקשים עבים וסימני תאים גדולים, כמו אלו שיש על גב כף היד שלנו. היו לה קוצים בחלק האחורי של הגב. כל קוץ היה צבוע בצבע אחר.
הלטאה הביטה בנו בעיניי זוחל צהובות גדולות עם אישונים דמויי אישוני חתול שחורים, שהיה נראה כאילו משקפים את שמי הלילה נטולי הכוכבים. לילות הכאב והשכול.
היא נשפה גל אש שכמעט שרף את תאליה.
תאליה טפחה על הצמיד שלה שהפך למגן שלה ותרסיס פלפל מהכיס.
תרסיס הפלפל צמח והפך לחנית ארוכה.
לוק שלף חרב עשוייה ארד.
אני שלפתי את הסכין שלי.
לוק רץ אל הלטאה וניסה לדקור אותה.
היא נשפה אש והוא התחמק הצידה.
אני שמתי לב שהוא מתקיף בלי להגן ובלי לחשוב.
תאליה ניסתה להסיח את דעת הלטאה בזמן שלוק תקף. שמתי לב, שאפילו שהזנב שלה היה משוריין להפליא, היא לא תקפה בכלל איתו. אם אני הייתי הלטאה הזו, הייתי מזיז את הזנב כל הזמן.
אני רצתי לאחור בזמן שלוק ותאליה סיפקו לי הסחת דעת בלי שידעו אפילו.
אני רצתי לאחור וקפצתי על גנב הלטאה.
כנראה שהיא אפילו לא הרגישה כי היא לא ניסתה לסלק אותי ממנו.
טיפסתי למעלה. הגוף שלה היה חם כמו כבשן. הרגשתי זיעה נוטפת מחלקים רבים בגוף. הרגשתי כוויות קלות ביד שלי. ידעתי שאני חייבת להתאמץ ועליתי במהירות הגבוהה ביותר שבה הצלחתי לטפס.
הגעתי על לצוואר שלה. בכל פעם שנשפה אש, היא התחממה יותר. האחיזה שלי בה נרפתה.
הרשתי שאני מחליקה מהגב שלה בכל תנועה.
לוק ותאליה צעקו. הרמתי את ידי השמאלית שבה הסכין והתכוונתי להנחית על הלטאה ואז היא זזה תנועה פתאומית והרגשתי שאני מחליקה…

המשך יבוא