מסתורי המפתח (פרק 3 חלק ב')

הייתי בהלם,מה יכולתי להגיד? אתה משקר, זה לא נכון, אתה משוגע.
אולי, אבל בתוחי הכול התחיל להסתדר, חוסר הדימיון ביני לבין אחותי ולהורים שלי, ההרגשה שאני קצת שונה, לא כמו כולם. רציתי כול כך להגיד שזה לא נכון אבל הרגשתי שהוא אומר את האמת.
הוא חיכה לתגובה ממני אבל כשראה שאין לי מה להגיד על זה הוא פשוט המשיך "ההורים שלך נעלמו האותו לילה ליפני 13 שנים כאשר הושארת בפתח ביתם של ההורים המאמצים שלך אמה ודין" אמר.
"אהה… זה מסביר למה כול התמונות שלי הן מגיל 3. תמיד זה ניראה לי מוזר." אמרתי ודמעה אחת זלגה על פני ברגע שעבדתי את התקווה האחרונה שכול זה הוא בסך הכול חלום רע או סתם אנשים משוגעים. ניגבתי את הדמעה מהלכי.
"את זוכרת עם אמא שלך השאירה לך חפץ שדומה למפתח?" שאל סאם.
'האמת שאני לא זוכרת שום דבר מלפני אמה ודין. וגם אם הייתי זוכרת תאמינו לי שהייתי מביא את זה לכם רק כדי לצאת מסיפור הזוועה הזה ולחזור לחיים הנורמלים והמשעממים שלי ' חשבתי. אבל אמרתי רק "לא".
קאס נאנח " טוב… הינה הלכה התקווה האחרונה שלנו…." אמר. רק עכשו סמתי לב שלא שמעתי אותו מדבר מאז שנכנסנו למכונית.
האמת שהתחלתי להרגיש שכול הסיפור הזה עולה לי על העצבים " אוקי… זה היה נחמד מאוד כימעט למוות היום. ושלא תבינו אותי לא נכון, מאוד נהנתי לבלות איתכם כששדים רודפים אחרי. אבל אני חושבת שהגיעה הזמן שאני יצאה מהסיפור הזה ואחזור לעולם שלי שבו לא יודעים על כול הטרוף הזה" אמרתי.
"זה לא אפשרי…" אמר סאם. "את אף פעם לא תוכלי לחיות חיים רגילים, גם עם תרצי. כי כול השדים ירצו למצוא אותך ולנסות לקחת את המפתח ואז להרוג אותך." אמר בעצב.
"אבל אני לא יודעת איפה הוא !!!!!!!!! " אמרתי.
"הם לא יאמינו לך. הם יצורים אחזרים, הם יענו אותך ואז כשהם יבינו שאת באמת לא יודעת איפה הוא הם פשוט יהרגו אותך רק בישביל נקמה" אמר קאס וכאב נראה בעינו,תהיתי מה עבר עלו.
הרגשתי לחודה. לא ידעתי מה לעשות, תהיתי איך החיים שלי נהיו מסובכים כול כך ביום אחד. ועכשו רק ערב… ערב !!! " אני צרכה להתקשר להורים שלי, הם בתך כבר מטפסים על הקירות." אמרתי בדעגע. אבל אז חשבתי על זה שהם שיקרו לי כול החיים ושכנראה הם גם לא התכוונו לספר לי שאני מאומצת. כעס גדול התחיל להצטבר בתוחי.
"זה כבר טופל." אמר סאם "אמרנו שאנחנו חברה לילדים עם קשיים בלימודים ושאנחנו פועלים כול החופש הגדול. ושהקמפוס שלנו הוא באנגליה ושלא תוכלי לבקר… היה די קשה לשכנעה אותם אבל בעזרת כמה קשרים וכמה טלפונים הצלחנו לסדר את זה… אז זה אומר שכול החופש הגדול את תהיי איתנו, ואנחנו נשמור עליך…" הוא אמר עם חיוך דבילי על הפנים שממש עיצבן אותי! מי הם חושבים שהם !!?
"אתם מה ?? אתם חושבים שאני אשאר איתכם? למה אתם בכלל צרכים אותי הרי אני אפילו לא יודעת איפה מפתח 'הקסמים' הזה שלכם !!" למה ניראה להם שאני ימשיך להסתובב איתם !!! משוגעים… חשבתי..
" אין לך בררה … אם את רוצה לחיות אז את תצטרכי להישאר איתנו. חוץ מזה את מציבה את המשפחה שלך בסכנה כשאת נשארת לידם, והשדים ינצלו את זה שאת דואגת להם !! " אמר סאם.
הייתי מעוצבנת כול כך !!!!!!!! והבנתי שאין לי ברר.. וזה שיגעה אותי שאני לא יכולה לשלות בחיים שלי !! קמתי מהספה והתקדמתי לכיוון הדלת.
"לאן את הולכת?" שאל סאם.
"אם שכחתה אז לחופש הגדול יש עוד שבועים, וההורים שלי הולכים להרוג אותי מרוב דאגה.." אמרתי בקול מעוצבן.
"בזה כנראה את צודקת…" אמר סאם וקם לכיוון מגירה בפינת החדר והוציא ממנה מפתחות ממכונית. 'כמה מכוניות יכולות להיות לבן אדם אחד ??' חשבתי.
"בואי אני אתן לך טרמפ" אמר.