עוד סיפור סינדרלה נדוש.. -פרק 1

טוב.
אני אתחיל מההתחלה.
קוראים לי קייטלין.
החיים שלי לא היו כל כך קלים…
אני גרה עם אבא שלי, אשתו ושתי בנותיה.
אני מאוד אוהבת את אבא שלי.. אבל הוא תמיד בנסיעות.. כשהייתי קטנה הוא היה לוקח אותי איתו אבל עכשיו הוא רוצה שאשקיע בלימודים ולכן הוא נוסע לו לשליחויות מארץ לארץ ומשאיר אותי עם אשתו ואחיותיי החורגות.
אני שונאת אותן.
הן שחצניות, מגעילות, סנוביות, טיפשות וכל מה שמעניין אותן זה כסף, בנים והמראה שלהן.
הבנות, שוגר והני, ההפך ממתוקות. הן לומדות איתי בכיתה ומאמללות את חיי על בסיס יומיומי.
והאמא? אורסולה? כשהיא ואבא שלי הכירו היא הייתה הדבר הכי נחמד שקיים! אבל מאז שהם התחתנו והוא התחיל לנסוע הרבה היא מתייחסת אלי כאל משרתת. היא יודעת שאני לא אספר לו כלום כדי לא לשבור את ליבו. הרי כל כך שמחתי כשמצא אישה חדשה והפסיק להיות כל כך אומלל מאז שאמא שלי מתה, אני לא הולכת לקלקל לו את זה.
אז אני סובלת אותן. בינתיים.
כשאני אסיים ללמוד בתיכון אני אסע לאוניברסיטה רחוקה, אולי אפילו במדינה אחרת, ולא אחזור לעולם!
אני אוהבת להיות בחדר, לשכב על המיטה, לשמוע מוזיקה ולתכנן את העתיד. תה מה שיקרה לאחר שאעזוב.
אבל יש לי עוד שנה שלמה לסבול אותן…
"קייטלין!" נשמע קולה של הדיווה החורגת.
עליתי לקומה הראשונה מאחר והחדר שלי נמצא בקומת המרתפים.
"מה?" אני צועקת בזמן שאני נכנסת לסלון ומוצאת את את משפחתי החורגת יושבת בסלון וליד כל אחת מהן 3 נשים שמטפלות במצב הפנים והציפורניים שלהן.
"באים אלינו אורחים היום מחר אז תשטפי רצפה ותסדרי את כל הבית" אמרה אמי החורגת.
"מתי הם יבואו?" אני נאנחת.
"בשעה 6. אל תפשלי. אלו אורחים חשובים!"
"ממתי אני מפשלת?" שאני שואלת בקוצר רוח.
"פישלת בזה שנולדת! עכשיו אל תתחצפי ולכי לחדר שלך להכין שיעורים! זה מה שחסר לי עכשיו.. שאבא שלך יחזור ויכעס עלי שאת לא לומדת!"
ידעתי שאין טעם להתחיל לצרוח עליה. למרות שממש ממש רציתי!
חזרתי לחדר שלי ונשכבתי על המיטה. שמתי את האוזניות הגדולות שאבא שלח לי מאמריקה, הדלקתי מוזיקה בווליום חזק, עצמתי עיניים ודמיינתי לעצמי מה אעשה בהמשך חיי.
ראיתי את עצמי בפתח ווילה ענקית, עומדת מחובקת בידי גבר מרשים ובידי האחת תינוק.
התענגתי על הפנטזיה המאושרת וחייכתי לעצמי.
לאט לאט המוזיקה התחילה להיעלם ואני שקעתי בשינה עמוקה.
התעוררתי באמצע הלילה.
"לעזאזל!" לחשתי כשגיליתי שלא עשיתי כלום בבית.
רציתי לארון כלי הניקוי ושלפתי אקונומיקה, מגב, וסמרטוט.
כעבור שעתיים הבית בעל 2 הקומות, וקומת המרתפים, היו מצוחצחים.
קרסתי למיטה וביליתי בשינה את שעות השינה המועטות שנשארו לי.