"יד הגורל" פרק י"ב

אור נכנס גם הוא לחדר של בתו וניסה להרגיעה כי חבל שתבזבז את מעט הימים שנותרו לה לשהות בפריז עם עגמת נפש וצער עמוק בלב.

נירה הסכימה עם כל מלה שאמרו אמה ואביה אך בתוך תוכה חשה הרגשה שהיא כן רוצה להיפגש אתו פעם נוספת, היא תגיד לו פנים אל פנים את מה שאמרה לו בטלפון.

היא הרגיעה את הוריה והתנצלה כי הכניסה אותם בבעייה מיזערית שלה.

אל תדאגו לי הורי המתוקים הבילויים בחברתכם ימשכו עד לדקה האחרונה לשהותי כאן.

כידוע לכולנו דברים אמורים להסתיים וגם שהותה של נירה בבית הוריה הגיע לקיצו ולמחרת בשעה 10.00 תעלה למטוס אשר יסיעה ישר לבית החולים איכילוב שלמען האמת התגעגעה לעבודתה ולכל סגל העובדים שהקשרים עם מרביתם היה קשר הדוק ולבבי מאד מאד.

היא סידרה את המזוודה כשאמה שמה עוד פריט ועוד פריט מבלי שהיא תבחין והטלפון צלצל.

מעבר לקו הייתה אנבל אשר ביקשה להגיעה אליהם כדי להביא את החבילה שנירה אמורה למסור ליוני בנתב"ג.

"את מגיעה לבד שאלה אותה רותי"? "כן" והיכן את נמצאת ליד הדירה שלנו" תמתיני שנייה בבקשה ביקשה ממנה רותי" "אור היא פנתה לבעלה אולי אתה מוכן בבקשה לנסוע עד לדירתם של גיל ואנבל זה לא יקח לך יותר ממחצית השעה לכל צד, חבל שהיא תעשה לבדה את כל הדרך ומשונה מדוע הם לא באים יחדיו, אך זו אינה הבעיה שלנו"

אור הנהן בראשו ורותי מיהרה לטלפון וביקשה מאנבל את הכתובת המדויקת שלהם ומס' הטלפון כי אור יגיע אליה לקחת את החבילה.

"לא זה לא נעים לי" אמרה הצעירה, "לא נורא תמתיני לטלפון מבעלי ותרדי לתת לו את החבילה.

אנבל הודתה מעמק לבה ואור יצא לדרכו, מה לא עושים למען הבת חייך בינו לבין עצמו.

כשאור יצא מהדירה נירה צחקה מכל הלב ואמרה לאמה הוא כנראה מפחד להיראות כאן ושולח את הצעירה המתוקה לכאן.

לאחר שהכל היה ארוז ומוכן לטיסה מחר בבקר ישבו האם ובתה לשיחה כמו שרק בין אם לבתה עשויה להתנהל. "מאמי פתחה נירה אני מאד מאד נהניתי לשהות בחברתכם שבועיים ימים, היה כייף אדיר ומצרה על הטיפשות שהתרחשה כביכול בין גיל לביני. ההתנהגות שלי הייתה כילדה בת 3 ואני מאד מצטערת"

רותי השיבה לבתה כי ההתנהגות שלה הייתה בדיוק כמו שכל אשה בגילה הייתה מתנהגת לאור התרחשות שכזו, יחד עם זאת היא בקשה ממנה שתשתדל כמה שיותר לא להגיע למצבים כאלה והכוונה לבכי וצער כי פשוט הם לא שווים את הדמעות שגזלו ממך.

שתיהן המשיכו לשוחח והנה אור שב הביתה עם חבילה קטנטנה ומעטפה קטנה צמודה אליה וכתוב לנירה אישי.

נירה פתחה את המעטפה ובפנים היה פתק שכתב גיל והוא מתנצל על ההתנהגות שלו ומודה לה כי ידעה להעיף אותו כל עוד לא מאוחר. בהצלחה בכל אשר תפני ממני גיל.

נירה לקחה את החבילה והכניסה אותה לתיק הצד שלה ואת הפתק שהיה מונח במעטפה פשוט קרעה וזרקה אותו לזבל.

המשך יבוא