בית ספר מכושף- פרק 4

בבוקר התגנבתי לבית הספר מוקדם, כבר חשבתי שאני יודעת מה קורה, יש טרולים.
אבל כניראה שטעיתי.
"היי,ילדה!" קרא הילד שהבריח את הזאב כשליטפתי אותו.
התקדמתי לעבר הילד והוא כבר התחיל לדבר, בלי סוף.
"תקשיבי ילדה, אל תבואי לפגוש את סמיל שוב, הוא הזאב הכי מסוכן כאן! היית כל כך תמימה, חוץ מזה למה בכלל התעסקת עם זאב?!" הוא אמר בקול תוקפני.
"ילד תתעסק עם העניינים שלך ואל תגיד לי מהה לעשות!" אמרתי בקול עוד יותר תוקפני משלו, ורצתי משם אל תוך מבנה בית הספר.
ברקע שמעתי אותו אומר "אני רק ניסיתי לעזור!" יופי! מי צריך את העזרה שלו! מי צריך עזרה בכלל!במה הוא כבר עוזר לי, בלא לפגוש את הזאב שחיכתי זמן רב כל כך כדי לפגוש אותו?!
כשניכנסתי לכיתה כשהתחיל השיעור, דיברו על 'איך משיגים מזון' ואחרי כל ההסברים עד ההפסקה, כבר חשבתי שזה אמיתי.
ערפדים?! זה שטויות.. אבל אם יש טרולים, זה הגיוני..
יצאתי לחצר בית הספר, וכמו שקיוותי, הזאב הלבן והיפה היה שם.
ליטפתי אותו כל ההפסקה, ולפתע כשנישמע הצלצול וכל הילדים חזרו לכיתות, המשכתי ללטף את הזאב ופתאום הוא תקף אותי. העפתי את ידי אחורה במהרה, והבטתי בו מנענע את השער ונובח.
"מה, מה קרה?" שאלתי במילמול.
"בואי! בואי נערוך קרב!" אמר הזאב ואני הופתעתי למדי.
עכשיו היה לי הכל ברור. בטח אנשי זאב אה? והילד הזהיר אותי כי כניראה הוא ערפד.. אז הם חושבים שאני ערפד? והזאב תוקף אותי.
ההחלטה הכי נכונה הייתה פשוט לרוץ מזם למקום אחר. וזה מה שעשיתי. אבל היו לי חששות, כולם חושבים שאני ערפד, אני אצטרך להתנהג כמו ערפד, כדי לחיות. הכי פשוט להפוך לערפד! אבל מי יינשוך אותי?כולם חושבים שאני כבר ערפד.
בצלצול של סיום בית הספר הלכתי לשער שבו משחררים את אנשי הזאב.
לא ידעתי מי הוא הזאב הלבן, אבל ניזכרתי במה שהילד אמר לי בבוקר 'אל תבואי לפגוש את סמיל שוב' וכשעמדתי וחיכיתי, שמעתי כמה ילדים צוחקים, ודיברו ובניהם היה את השם סמיל.
לפתע אחד מהם הביט בי, והוא היה בטח סמיל.