^^^הממלכה-הקדמה^^^

"גבירותיי, ורבותי הנכבדים! אני שמח, שהתכנסנו כאן היום, כדי לחגוג את יום הולדתה השמונה עשרה, של ביתי- קתרינה!"
מחיאות כפיים נשמעו מכל עבר.
הנסיכה קתרינה ישבה על כס המלכות, כתר כסף נוצץ, משובץ יהלומים ואבני אודם על ראשה.
המלך המשיך.
"וכפי שכולנו יודעים, קתרינה תצטרך להתחתן עד יום הולדת הבא, כדי להיות המלכה החדשה"
קתרינה מחקה את חיוכה.
"אני נרגש להזמין לכאן, את גיסי לעתיד, בעלה לעתיד של קתרינה, הדוכס אדמונד!"
הקהל יצא מגדרו.
"אבא…" אמרה קתרינה בהיסוס, "ששש, קתרינה, אני יודע שאת מתרגשת…"אמר לה אביה המלך.
לפתע ניכנס הדוכס אדמונד, הוא היה יפה תואר, עם שיער חום עיניים חומות כדבש, ועור בהיר.,
הנסיכה הייתה גם יפה מאוד, היה לה שיער גולש בצבע חום, עיניים בצבע חום, ועור בהיר בהיר בהיר.
"טוב, הוא ניראה יפה.., אבל לא ניראה לי שאני ממש מאוהבת בו…"אמרה לאביה המלך,
"מה?!, איך את לא אוהבת אותו???, הוא עשיר!, מיליונר!, ויש לו ארמון ענקי עם מלא משרתים שעושים בישבילו הכל!!!" אמר לה אביה בכעס.
"שלום, אני אדמונד" אמר לה הדוכס, "אני קתרינה" אמרה לו והושיטה לו את ידה, "העונג כולו שלי" אמר ונישק את ידה. היה לו מבט מאוהב וקצת רשע בעיניו.
"שיט!, ניראה לי שזה הולך להיות סיפור אהבה ארוך…"אמרה לה קתרינה בשקט.