אהבה עם הצרות 2- פרק 13

"אני אתגעגע.."
"גם אני אתגעגע אלייך מתוקה שלי, תזכרי מה שהבטחת, כל פעם שתוכלי תתקשרי, על כל דבר שהוא!"
"אני מבטיחה!"
"תשמרי על עצמך.." הניח את ידו על בטני וליטף אותה… הרמתי את ראשו ונישקתי אותו…
"אני אשמור על עצמי, אני אוהבת אותך!"
"גם אני אותך! תהני לך!!" חייך אלי ונישק אותי שוב..
כולם נפרדו מהבעלים שלהם, ויצאנו לכיוון הבדיקות הביטחוניות.
"אני סיפרתי לו עכשיו, על ההריון! ו.."
"ומה?"
"חח כלום"
קדימה, לדיוטי פרי.. וואו אני צריכה לקנות לדניאל ואריאל מתנות… אחרי שעה וחצי, עלינו למטוס, ונרדמנו… עד שמישהו התקרב אלינו..
"מי מכן היא קורל?"
"אני"
"אני צריך לדבר איתך, קומי!"
התקדמתי לכיוונו… "כן?"
"קיבלתי מסר להעביר לך… תשמרי על העובר אם את לא רוצה שמשפחתך תיפגע!!" הסתובב והתחיל ללכת
"חכה! מה הם רוצים ממני?? על מה אתה מדבר?"
"את תגלי בהמשך!"
"לא אני לא… אני מנסה להבין! תסביר לי אני מתחננת!!!"
"את תביני בהמשך!!"דחף אותי אל תא השירותים.. "בינתיים תעשי מה שאגיד לך, כי אם לא המשפחה שלך בסכנה, ונתחיל עם בעלך!!!"
"מה עשיתי לכם!! אני לא מבינה!" התחלתי לבכות..
"עדיין לא עשית כלום, אבל מה שתעשי זה כבר משהו אחר לגמרי!"
"אני מתחננת! עזוב אותי!!!"
הוא פשוט הסתובב "הזהרתי אותך" והלך..
הייתי בשוק מה רוצים ממני, אני לא מבינה אותם.
____________________________________________________________________

'welcome to france' היה רשום כשהגענו לצרפת… איזה כיף! 5 ימים בלי דאגות, רק כיף!!!
"אויש איזה מושלם פה!"
"וואי ממש! תקשיבו, נלך עכשיו נשים את המזוודות בבית, ננוח טיפה.. כי אני לא ממש מרגישה טוב, ואז נתחיל לטייל לנו" שיר התחילה..
"בסדר.. מונית?"
"לא איזה, באים לקחת אותנו.. חח"
"מעולה!" ואז צפצפו לנו..
"הייי מאמי! מה המצב?" מישהו צעיר, בסביבות גיל ה19 התקרב אלינו, כאשר יצא מהאוטו..
"מוריס, מה קורה מתוק!"
"אני מעולה…. איך אתן.." הסתכל עלי ועל סיוון
"היי אני קורל"
"ואני סיוון.." לחצנו את ידו..
"נעים מאוד להכיר.." חייך "יאללה בואו, אני אקח את המזוודות…"
"חח יאללה.."
מה הוא רצה ממני? האידיוט הזה? למה הם כל הזמן עוקבים אחריי ומאיימים עלי????????????
עלינו על האוטו , ונסענו למשפחה של שיר…
"וואו איזה יפה פה!!"
"הבית הזה באמת מושלם!!" היה שמה חדר בשביל כל אחת מאיתנו, בריכה בחצר, ג'קוזי, הכל פשוט מהמם! והעיצוב עוד יותר.
"אז מה עכשיו? כל אחת הולכת לנוח?"
"אתן רעבות?"
"אני מאוד!"
"וואי גם אני!"
"אז יאללה בואו לאכול" מריס פתאום נכנס…"הכנו לכן לאכול, תיארנו לעצמנו שתיגעלו מהאוכל של הטיסה, כי אתן מפונקות"
אכלנו והלכנו לישון..
ומאז לא הפסקנו לטייל, הרגליים שלי הורגות אותי!
_____________________________________________________________________

"לאיפה עכשיו?" הרגליים כבר הרגו אותי, עברו כבר שלושה ימים, מאז שהגענו לצרפת… כל הזמן הזה הרגשתי שעוקבים אחרי, בודקים אותי… פחדתי שהאנשים האלו יבואו אלי שוב!
"נראה לי לאיפל… מה אתן אומרות? אני ממש רוצה לראות אותו.."
"לא יותר יפה לעלות עליו בלילה… ולראות את כל צרפת מוארת?"
"צודקת, בואי נראה את המגדל עכשיו ולא נעלה עליו.. נעשה סיבוב באזור, ובלילה נחזור ונעלה אליו.. מה אתן אומרות?"
"נראה לי שסבבה"
"גם אני חושבת.." התקדמנו אל המגדל, וקנינו כל מיני מזכרות, הצטלמנו, היה ממש מושלם! עיר האהבה, אין מה להגיד חוץ מזה. פשוט מדהים..
קלטתי מישהו מסתכל עלי מרחוק, משגיח, ושהתעמקתי בו, ראיתי, זה אותו אדם מהמטוס.. אבל כשראה שקלטתי אותו הוא ברח, הוא התחיל לרוץ… ריצה אטית, כאילו רצה שאעקוב אחריו.
"כמה דקות אני באה!"
"לאיפה את הולכת?"
"אני אסביר לכן יותר מאוחר!"
"טוב תמהרי נחכה לך פה."
"כמה דקות…" אמרתי והתחלתי לרוץ… ליטפתי את הבטן שלי .. "עכשיו הכל יתבהר.."
רצתי ונתקלתי במסעדה כזאת… גנבתי משמה סכין, לצורך הגנה עצמית.. לא ליותר מזה, אני לא רוצחת ולא פוגעת באף אחד..
הצלחתי להשיג אותו.. הבטן כאבה לי בטירוף, מרוב המאמץ…
הוא נעצר ונשען על הקיר,מתנשף… "מי אתה????! למה אתה עוקב אחרי?"
שאלתי כשהגעתי אליו
"זה לא עניינך מי אני! שתצטרכי לדעת את תדעי!!!"
"אני שאלתי אותך משהו!" קירבתי את הסכין אל גרונו בשביל להכריח אותו לדבר..
"לא כל כך כדאי לך!" הסתכל מאחורי, והורה עלי להסתובב..
מאחורי היו חמישה אנשים עם אקדחים.. "מה אתם רוצים ממני??! למה אתם עוקבים אחרי? מה עשיתי לכם???!"
"התינוק שלך! זה מה שאנחנו רוצים, כדאי לך לשמור עליו!"
"אף אחד לא יתקרב אליו! לא לתינוק שלי ולא אל משפחתי!"
רציתי לברוח, לאיפה הובלתי את עצמי…
מה השטויות האלו?! מה הם עושים לי???!
לקחתי את אותו הבנאדם שכל הזמן עוקב אחרי, ותפסתי אותו וקירבתי את הסכין לגרונו..
"תעזבו אותי, ואת משפחתי, אם לא הוא ימות!!!"
"את לא תעשי את זה!"
"תעזבו אותי, אני לא אתן לכם את הילד שלי, ולא את המשפחה שלי… תשחררו אותנו!!!!!!! תפסיקו לעקוב אחרינו…" התחלתי לבכות…
"אם את תהרגי אותו, זה יתנקם בך!"
לא עניין אותי מה הם אמרו, רעדתי מפחד ומדמעות… והוא נחתך בגרונו, חתך עמוק, וירד לו דם.. הוא נפל על הרצפה ואני ברחתי פשוט רצתי משמה, בזמן שהם רצו לטפל בו.. אחד מהם התחיל לרוץ אחרי… אבל הוא לא הצליח לתפוס אותי!!
"שיר! סיוון!" צעקתי, לא מצאתי אותם. "שיר???! סיוון?" לא הבנתי איפה הם..
התחלתי להסתובב בכל האזור אבל לא מצאתי אותן…