אהבה בלתי אפשרית- פרק 9
כבר 5 חודשים שאנחנו ביחד,
לפני כחודש עשינו לי יום הולדת קטן,
רק אני ושי,
היה ממש כיף!
לא היו עיניינים עד עכשיו,
עד עכשיו…
זה היה יום רגיל,
שוב השתמשתי בתירוץ: 'אני הולכת לחברה'
והלכתי….
יצאתי לבחוץ וראיתי לימוזינה,
מישהו יצא ממנה וראיתי את שי!
'מה הוא עושה שם?' חשבתי לעצמי ורצתי לחבקו,
"היכנסי" אמר וחייך.
"מה?" הופתעתי
"היכנסי.." אמר ופתח לי את הדלת.
"תודה.." נהייתי נבוכה והסמקתי.
"בבקשה" החיוך היה מרוח על הפרצוף שלו.
"אז..לאן נוסעים? או שמבלים פה את כל הדייט?"
"לא, אנחנו נוסעים..לאנשהו.." צחק.
"לאן?" שאלתי בסקרנות.
"לא מגלה, תראי לבד!" אמר והתגלגל מצחוק.
"זה שלך?" שאלתי "הלימוזינה?"
"לא, שכרתי אותה"
"אז אל תהרוס פה את הכול..!" אמרתי וצחקתי יחד איתו.
הוא חיבק אותי,
"טוב, הגענו.." אמר "אבל קודם, שימי את כיסוי העיניים"
"מה?" הופתעתי (שוב).
"כן.." אמר ונתן לי את כיסוי העיניים.
שי פתח את הדלת,
רעדתי קצת מהתרגשות,
הוא החזיק בי בחוזקה שלא אתחרט.
כעבור 5 דקות מסובכות שי אמר "הסירי את כיסוי העיניים"
הסרתי את כיסוי העיניים,
וראיתי אגם יפהפה,
הוא שם מפה על הדמה והביא סלסלה של אוכל.
"בואי!" אמר והוציא כריכים.
התיישבתי על המפה,
ואכלנו.
"תודה שי, לשם מה כל זה?" שאלתי כשסיימנו לאכול וטיילנו מסביב לאגם.
"חשבתי שכבר לא תשאלי…" אמר והוציא משהו מכיסו.
"מה זה?" שאלתי בסקרנות.
הוא נשם נשימה ארוכה ושאל: "התינשאי לי?"
הוא הוציא טבעת כסופה עם יהלומים קטנים.
הייתי בהלם, בשוק, לא ידעתי מה להגיד.
"את בסדר?" שאל בדאגה.
"כן, אני בסדר.." חייכתי מיד.
"אז…מה את אומרת?"
"אממ.. אני לא יודעת..אנחנו קטנים מידי בשביל זה, לא?"
"אבל חשבתי שאצלך, אממ.. " גמגם וקטעתי אותו
"נכון אבל.. אני לא בטוחה שההורים שלי יסכימו…" הורדתי את ראשי.
"ליאתי.." שי הרים את ראשי "יש לי רעיון פיגוז!"
"מה?" חייכתי מיד.
-ההמשך יבוא-
תגובות (2)
המשךךךךךךךךךךךך דחווווווווווףףףףףףף:)
פרק 10 יהיה האחרון בע"ה !!