יש מצבים בחיים שגורמים לנשימה שלך להיעצר עד כדי כך שהמחנק קשה מנשוא..

אהבה אחרת

22/09/2010 1079 צפיות אין תגובות
יש מצבים בחיים שגורמים לנשימה שלך להיעצר עד כדי כך שהמחנק קשה מנשוא..

אף אחד לא באמת יודע מה עובר עליי. מרגישה שאף אחד לא באמת מכיר אותי, גם אחותי שחיה אתי מאז שנולדתי, גם היא לא ממש מכירה אותי. למעשה אפילו אני הכרתי חלק ממני לא מזמן,כל יום אני לומדת משהו חדש על עצמי. לפעמים אני עומדת מופתעת מול דברים שאני מרגישה, חווה, מגלה שדברים אחרים פתאום נראים לי באור אחרת, דברים שנראו לי מאיימים פתאום כבר לא כל מפחידים..כי אלה דברים שחוויתי. יש משפט שאומר- שעד שאתה לא באמת מנסה משהו אתה לא יכול לשפוט.
אז ניסיתי..יותר נכון עשיתי מה שהתחושות שלי אמרו..

אני יושבת מול המחשב, כותבת ותוהה לעצמי כמה דברים נוראיים יכולים לקרות בזמן כל כך קצר. איך הדברים רצים להם מבלי שאני יספיק אפילו למצמץ. כמה כוח סבל יכול בן אדם לספוג..?

כשראיתי אותך בפעם הראשונה ידעתי..איכשהו ידעתי שאת לסבית . אולי משהו בשפת גוף, אולי הצורת דיבור, אין לי מושג, אבל הייתה לי תחושה שאת כזאת.
לא חשבתי שיצא לי לראות אותך שוב, אבל התראינו שוב בכל מיני הזדמנויות משעשעות ואני תמיד חשבתי לעצמי כמה עוד צירופי מקרים יכולים להיות..כל כמה זמן בלי לתאם היינו מוצאות אחת את השנייה, מדברות, מחליפות מידע.
לא אהבתי את המתח המיני הברור שהיה ביננו.
באיזשהו שלב העיניינים התגלגלו ומצאתי את עצמי מול פנייך, מתחרה על שפתייך. הייתי בערפול חושים טוטאלי בפעם הראשונה..ואני זוכרת שעזבתי באמצע כי לא יכלתי, הרגשתי מלוכלכת..

עשיתי הפסקה וניסיתי לא לחשוב עלייך יותר מידי..
אחרי כמה חודשים כבר לא יכלתי, אז הלכתי אלייך, כאילו ברוח ידידותית, אבל בלב קיוותי שתעשי צעד ותגעי בי..נגיעה אחת רכה.
את לא מבינה כמה שמחתי שהידיים שלך התקרבו לברכיי וליטפו אותם..ואת? היית מופתעת שאני לא מזיזה לך את היד. משם הדרך למיטה היתה קצרה..

בקיצור את לא מבינה כמה נכנסת לי ללב..אני בחיים לא אשכח את הנשיקות שלך ואת החיבוקים ואת האיקי בחזה שעשית לי ואת הנשיקה באף..

כל כך עצוב לי מאיך שהדברים התגלגלו כמה ימים אחרי שנראה כאילו הדברים מסתדרים, נראית מאושרת..את הוכחה לכך שמבחוץ הכל זורח ומבפנים רוצים לצרוח..

שנינו יודעים איפה את נמצאת..הלוואי שהייתי יכולה לעשות משהו בנידון, אבל זה בלתי אפשרי. את לא יוצאת לי מהלב גברת..הייתי חולה עלייך ועל הצחוק שלך. את לא מבינה כמה אני מחכה לחורף כדי שאוכל ללבוש את הז'קט שהלווית ביום מן הימים.

איפה שלא תייהי, אני רוצה שתדעי כמה ההיכרות שלי אתך שינתה אותי. גרמה לי לחשוב על דברים בצורה שונה..פתאום אני מבינה שהחיים הם לא משחק ילדים ולפעמים מבלי לשים לב הדברים הכי קטנים יכולים לגרום לדברים גדולים לקרות. למדת על בשרך שאם לא נלחמים על משהו שחשוב לך באמת מאבדים את הכוח ואת הטעם לחיות..

אם רק הייתי יכולה לומר לך בפעם האחרונה,כמה היית חשובה לי בסה"כ, אם רק הדברים היו פחות מעורפלים ממה שהם.

נ.ב- אני פשוט אוהבת אותך אהבת נפש, גם עכשיו שאת לא פה..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך