עסקה עם המוות – פרק 5

ארו צחק צחוק של הקלה, "נכון…" הוא אמר, "מה חשבנו לעצמנו? הוא לא יכול להיות המוות…". "כן" אמרתי גם, צחקתי צחוק של הקלה, אבל ליבי חשב אחרת… ניסיתי לשנות נושא "אז, איך נגיע לשם?" שאלתי, "ברכבת…" ארו ענה "יש לך כסף?" "כן". הלכנו כעת ברחובות תל אביב, מדברים, השמש התחילה לשקוע. הלכנו לתחנת הרכבת, כל מה שנחוץ נמצא בתיק הגב שלי, למרות שכל כך לא רציתי לעשות את זה, להרוג עוד אדם חף מפשע, עשיתי. רק ככה לא אמות, רק ככה הוא לא יהרוג אותי…

*************************************

הגענו לביתה של אריקה וולמן מוקדם ממה שחשבנו, היא עדיין לא חזרה מהעבודה, אז ארבנו לה בכניסה לבית. לאריקה וולמן היה בית גדול ומכובד ביותר, הוא עמד בראש רחוב קטן של בתים פרטיים, היה לבן ועם מרפסת ענקית בחזית הבית, מאחור הייתה לה חצר עם בריכה, לבית היו שתי קומות, ארו חיכה מאחורי מדרגות הכניסה ואני הסתתרתי מאחורי שיח גדול. בתיקי היה מוכן האקדח שלי, השקית עם הסם המיוחד, מזרק ושק גדול (אל תשאלו למה). אריקה הגיעה בערך רבע שעה אחרינו, במכונית גדולה ולבנה, היא החנתה אותה בצד והחלה לעלות לבית. ארו ואני קבענו שנחכה עד שתיכנס לבית כי בחוץ יכולים לראות אותנו, למרות שעת הלילה. אריקה עלתה במדרגות, שמעתי אותה מדברת בטלפון: "כן, אני מבינה, אטפל בזה בהקדם…" פתאום אריקה קפצה, למרות שלא שמעתי שום קול. "אתה יכול לחכות שנייה?" היא אמרה. היא התקרבה לעבר המדרגות. ליבי פעם בחוזקה 'היא יודעת… היא גילתה' חשבתי לעצמי. אריקה ירדה למטה וראתה את האדם שישב מאחורי המדרגות, ארו. "אהה, ידעתי! הוא שלח אותך להרוג אותי, נכון? ידעתי, האדם המטומטם הזה. בוא איתי אני לא אפגע בך" ארו המבוהל קם ממקומו והלך אחרי אריקה, הוא הסתובב אחורה ואמר לי בלי קול 'הצילו!'. החלטתי לעקוב אחריהם, אריקה הכניסה את ארו לביתה, לאחר שתי דקות הבנתי שהם כבר נכנסו בטח ועליתי גם במדרגות הכניסה. הצצתי דרך החלון ואז ראיתי…