אולימפוס ||| – התאומים של האדס – פרק 4
*שון*
דיימון מת.
קייט שלחה אותנו חזרה לתוך הפנימייה בזמן שהיא מטפלת בגופה. נכנסנו לבניין בשתיקה. לא מסוגלים לעכל את מה שקרה עכשיו.
"צריך להודיע לכולם" אמרתי. ליאה החטיפה לי.
"חכה עם זה קצת. תן לנו קודם כל להירגע" אמרה. ילדה אחת, בת דיוניסוס אני חושב.
"אתם חייבים לראות את זה" אמרה ומשכה אותנו לחדר טלוויזיה שממוקם ליד המדרגות שמובילות לחדרים. נכנסנו לחדר ויש לי הרגשה שכל התלמידים בפנימייה היו שם. הם צפו בחדשות המקומיות.
"…-סופה שלמה באמצע פנימייה של תלמידים. כפי שזה נראה הסופה מתפשטת מלונדון לכל אנגליה ואפילו לשאר אירופה. יש טוענים שראו דמות ענק נלחמות בתוך שטח הפנימייה. כפי שזה נראה אנו עומדים בפתחה של מלחמת עולם שלישית. מלחמה של הטבע באדם" אמר כתב שעמד בפתח הפנימייה, כל הבגדים שלו התנופפו ברוח החזקה והוא החזיק מטרייה שנראתה כאילו היא עומדת להישבר.
"מלחמת עולם שלישית… אין לו מושג כמה הוא צודק" אמרה סאם.
"בני התמותה שמים לב שמשהו קורה. זה לא טוב" אמר מישהו, בן ארס.
"ואין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות" אמרה ליאה.
"וגם קייט לא יכולה לעשות כלום במצבה. ודיימון אולי יוכל לעזור לנו משדות אליסי-" נקטעתי כשליאה החטיפה לי אגרוף ממש חזק.
"תסתום! הם עדיין לא יודעים" לחשה לי. אבל זה היה מאוחר מידי, אמרתי מספיק כדי שלפחות בני אתנה ידעו על מה אני מדבר.
"דיימון מת?" שאלה מישהי (בת אתנה).
"אממ.. לא! בכלל לא!" אמרתי בטון שהבהיר לכולם שהוא כן. ראיתי כמה תלמידים מתחילים לבכות.
"איך זה קרה?" שאל מישהו.
"סטראק… סטראק הרג אותו" אמר לוגן. כל התלמידים ישבו בשתיקה.
"רגע, אמרה על קייט 'במצבה'… מה קרה לה?" שאלה בת אפרודיטה אחת.
"היא… היא… קצת בשוק, בגלל שדיימון… מת" אמרה סאם. כולם שתקו עוד כמה דקות. בהיתי באוויר ולא ידעתי מה לעשות עד שקייט נכנסה. כשכולם ראו אותה הם התחילו להפציץ אותה בשאלות על דיימון.
"וואו! תהיו בשקט אני לא שומעת כלום!" צעקה. כל התלמידים השתתקו.
"מה קרה?" שאלה.
"זה נכון שדיימון מת?" שאל קיילב. קייט השפילה את מבטה.
"אני מצטערת, אבל כן. דיימון מת" אמרה קייט.
"ולמה שון התכוון כשהוא אמר 'במצבך'?" שאלה יסמין. קייט העיפה בי מבט זועף.
"רציתי לחכות עם זה עד שתתאוששו קצת מהמלחמה, אבל אם כבר שאלתם… טוב, אני בהיריון" אמרה קייט.
"מהה?!?!" צעקו כולם.
"כן, מצטערת שלא סיפרתי לכם מיד" אמרה קייט. כל התלמידים התחילו לדבר שוב אבל אז האדס נכנס לחדר.
"שלום, אני מצטער להפריע לשיחה אבל יש לי הודעה חשובה" אמר. כולם השתתקו בבאת אחת.
"דיימון, הרוח של דיימון, רוצה לדבר איתכם" אמר האדס.
תגובות (6)
אולי אחד מהם יחטף? תמיד לתאומים יש ת'קטע הזה שהם מתקשרים זה עם זה בתלפטיה (כתבתי נכון??)
טלפתיה.
נופי יא מצח'יקה חחח [:
אני יודעת שלא הכי הייתי בעניינים אבל פרק יפה, הכתיבה שלך תמיד הייתה מדהימה -555- ובהצלחה בהמשך P:
מדהים מדהים מדהים!!!
תמשיכי מהר!! D:
היי נופר המתוקה גם אני אוהבת מוסיקה מאד מאד מאד ♂☺☺☺☺☺
אהבתי את הסיפור שלך המדהים פשוט מדהים אנא תמשיכי מהר בבקשה פליזזזזזזזזזזזזז חג חנוכה שמח באהבה בקי ♥♥♥
ערב טוב מעיין זו שוב אני בקי כי רק עתה שמתי לב כי הגעת למספר המאד מכובד של 90 סיפורים ברכות כנות ותמשיכי לכתוב את פשוט שובת לב עם הסגנון המיוחד שלך, מקווה שהברכות יגיעו אלייך כשהמערכת תאשר זאת מכל מקום – ברכות ♥♥♥♥♥♥♥ בקי ♥♥♥♥