הפנימייה – פרק 84

Estonian 15/12/2011 671 צפיות אין תגובות

*ימי הביניים – חלק ב'*

אני וסן-מרינו יצאנו לאט לאט מאחורי העציץ. אסטוניה המלך כבר הלך. הסתובבו רק ליצני חצר וואסלים ואפילו ליידי גאגא הייתה שם, אין לי מושג למה.
"אז ישראל, מה שלומך?" שאלה אותי סן מרינו אחרי שרצנו לחדר שלי שהיה ריק.
"אני נהדר" אמרתי לה.
בהיתי לה בעיניים הירוקות ואז התנשקנו.
היא צחקקה שסיימנו.
אני הייתי אמור להיות צמית והיא הייתה אמורה להיות גבירה מה שלא התאפשר, אז מהר מאוד לקחתי את התלבושת שברזיל שכח בזמן שלבש את בגדי הכדורגל שלו והייתי אביר של ארצות הברית, כלומר, זה שיבגוד בו.
"תכתוב לי שיר אהבה" ביקשה ממני סן-מרינו.
"אוקיי" אמרתי לה וחייכתי.
חשבתי במשך חצי שעה.
"מה מתחרז עם מרינו?" שאלתי.
"במבינו!" היא אמרה.
"רמאים!" צעק אסטוניה.
"זה לא חרוז" אמרתי ואז נזכרתי שאני אביר "אין זה מתחרז כלל וכלל".
אסטוניה נעץ בי מבט של פסיכופט.
"סלח לי מלכי" אמרתי והשתחוותי לו "רק חיברתי לתומי שיר אהבה לאהבותי, תמתי, יפתי".
"ובכן, הבה נקרא" אמר אסטוניה.
הוא הציץ לי במחברת שם כתבתי
"סן-מרינו,
ניצוץ אהבה בעינייך.
ראשי בעננים,
שאני מדבר אליך.
יפתי,
אהובתי,
לנצח היי שלי.
אנצור אותך בלב,
כי אני אותך כל כך אוהב".
אסטוניה התחיל לבכות "זה מדהים!".
"אסטוניה, המצאתי קסם מתמטי" אמרה סן מרינו.
"באמת?" הוא שאל בהתלהבות "איזה?".
"בחר מספר" היא אמרה לו.
"בחרתי" אמר אסטוניה.
"תכפיל בשתיים"
"הכפלתי"
"תוסיף שמונה"
"הוספתי"
"תוריד את המספר שבחרת"
"הורדתי"
"תוסיף תשע"
"הוספתי"
"תחסר את המספר שבחרת"
"חיסרתי"
"קיבלת 17" היא אמרה בתרועת ניצחון.
הוא פער עיניים.
"כישוף, כישוף, כישוף! להעלות על המוקד!" צעק אסטוניה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך