"אהבה בלתי אפשרית" פרק ל"א ואחרון

יובל נכנס פנימה וסגר את הדלת אחריו. הוא הביט לעברה של יובלי וחייך. "מדוע אתה מחייך שאלה אותו הסוהרת היפהפייה"? "מכיוון שלא פגשתי עד כה אשה יפהפייה בכל רמ"ח אבריה, אשה שפשוט מאושר מי שפוגש אותה וניתנת לו הזכות להביט לעברה"

"אתה רוצה כוס קפה" "באם זה לא יהיה לטירחה"?? היא הכינה ספל קפה עם הניחוח המסחרר והגישה לו. "אתה מוזמן לשבת ולהינות מהקפה ועל אחריותי אומרת לך כי טרם נשכחתי איש שיתארח בחדרי הדל".

הוא ישב על הכסה ולא הוריד את עיניו ממנה. "יובלי אמר לה: שנינו אנשים נשואים ומאושרים עם בני הזוג שלנו. אני חייב לצטט את המשורר שהשכיל לכתוב את השיר המרגש עד כלות ויתכן והוא כתב אותו במיוחד בשבילנו: "נפגשנו ואמרת לי שאת מאוהבת, שבנית איתו בית וטוב לך איתו ואת מאושרת …….. ואולי במציאות אחרת היה יופייך מלווה את חיי , אך אולי מאוחר מדי"(ציטוט מהשיר המרגש – תודה למשורר!!!!

יובלי סגדה באותה שנייה לגבר המקסים שיושב מולה ושותה את הקפה שהכינה לו.

"אני בחיים לא ארצה חלילה וחס לגרום לך לנתק מבעלך אוהבך כמו שאת לא תרצי לגרום למשבר בחיי נישואי עם אשה יפהפייה ואב לבנות שהיכרת את שלושתן, אך יובלי הלב האנושי מסוגל להכיל בתוכו המון המון אהבות , המון המון ריגושים ואת אחת מאותם ריגושים שאנצור לעדי עד בתוכי בלבי בנשמתי.

מבקש את סליחתך על הטלפונים שצלצלתי אלייך זה פשוט לא אני, חשתי צורך עמוק לשמוע את קולך וכאן אני נותן את הבטחתי כי לא אצלצל אלייך לעולם.

הוא קם מכיסאו ניגש קרוב מאד ליובלי הביט בעיניה המסנוורת והכחולות כתכלת השמים וכמו הים הכחול כשהוא רגוע , ליטף את לחייה ונישק את שפתיה. הוא נישק את שפתיה והיא לא הבינה מדוע היא נענית לנשיקה זו מדוע אינה הודפת אותו אך מה שקרה במציאות ששני האנשים הללו התנשקו בנשיקה צורבת, בנשיקה ראשונה שהיא גם האחרונה וסירבו להפסיקה

הראשון שהתעשת היה דווקא יובל הוא המשיך לחבק את יובלי אך הירפה משפתיה החושניות שפתיים של אשה יפהפייה מדהימה ומסנוורת כפי שאומר כל אחד שפוגש בה.

הוא המשיך לחבקה בזרועותיו ידו ליטפה את שערותיה הארוכות והמרדניות ובהדרגה הירפה ממנה, חייך חיוך שלעד לא ישכח, שאותו ינצרו שניהם בתוכם ויצא מחדרה.

הואקום האדיר שנוצר בלבה בנשמתה הובילו לבכי מרורים שלא יכלה לכבוש אותו היא פשוט נותרה אובדת עצות, היא פשוט הייתה כמסתבר מאוהבת עד לשד עצמותיה בגבר מרשים שכזה ואולי מה שאומר זה אכן נכון ביותר : הלב האנושי מסוגל לאגור ולנצור בתוכו המון המון אהבות וכנראה שבמשפט זה היא תסתפק והוא ילווה אותה עם מיכאל בעלה אהבת חייה כן מיכאל שלעולם לא ידע את הנצור בתוכה, אין לי את ההיתר לגרום לו למפח נפש, מגיעה לו המון אהבה, מגיעה לו בת זוג נאמנה וכך היא תמשיך לנהל את חייה.

לאחר זמן רב יצאה יובלי מחדרה והגונדר אלי אמר לה והוא מאד מתפלא מדוע החליט יובל להפסיק בשלב זה את ההרצאות לכלל האסירים ויתכן שהוא ישלח מישהו מטעמו להרצות בפניהם.

הוא יצא לדרכו וביקש ממני למסור לך שאת מהממת וכשאת אינך לידו יש לו אומץ לשלוח לך אלף נשיקות והמון המון בהצלחה.

יובלי הודתה לגונדר וחיפשה פינה קטנה להתחבא בה ולתת ללבה אפשרות להירגע.

ס ו ף ♥