המשכו הישיר של הרומן "אהבה בלתי אפשרית" פרק כ"ח

שי ויובלי פתחו את התאים של האסירים וכולם בצורה מסודרת הלכו לחדר האוכל. מכל עבר נשמע "בקר טוב יובלי תודה ששבת אלינו" "היא הודתה לכולם על הברכות ואיחלה להם בתיאבון.

יובלי ביקשה משי שיביא את המגש למחמוד אך הוא לא ממש רצה. "אתה פוחד ממנו שאלה אותו"? "כן" "אוקי תמשיך לפקח פה ואני בעצמי אגש" "יובלי אולי תתני לאחד מהאסירים שיביא לו את המגש"? "אל תדאג"

היא לקחה את המגש ומיהרה לעבר תא 111. מחמוד היא קראה לו מחמוד איפוא אתה ? אך איש לא ענה. "מחמוד מחמוד והוא לא השיב. היא הביאה את הפנס הגדול שהיה בחדרו של אלי והאירה לעבר התא שלו כשהיא רואה שהוא ממש מעולף ולא מגיב כלל.

יובלי מיהרה לשי ואמרה לו אזמן דחוף את הרופא התורן הזמן דחוף. הרופא מגיע ושני הסוהרים מובילים אותו דחוף ביותר לתאו של מחמוד. שי פותח את התא ואכן מחמוד שכב מחוסר הכרה. לאחר שהרופא בדק שיש לו דופק, הוא החל להנשים אותו ובבד בבד ביקש מיובלי שתזמין דחוף אמבולנס טיפול נמרץ. לאחר כמה דקות בודדות כשהרופא ממש התעייף מההנשמה המסיבית לשמחת כולם פקח מחמוד את עינו ושוב שקע לתרדמת.

האמבולנס הגיע והרופא יחד עם הפרמדיק חיברו את השוק החשמלי לתקע והחלו להפעיל את השוק בלבו של מחמוד. לאחר מספר פעמיים צלחה דרכם והוא פקח את עיניו , הביט סביבו ולחש הייתי בגן עדן הכל היה לבן ומלאכים חיבקו אותי והנה עכשיו אני בגהינום , רוצה למות רוצה למות.
הרופא יצא לכיוון יובלי וביקש ממנה כי תזמין את האמבולנס של השב"ס כי חייבים לאשפז אותו בבית חולים כדי לייצב את מצבו ועוד משהו הוא לחש לה הוא ניסה להתאבד הורידים שלו פצועים ומזל שתפסתם זאת בזמן.

יובלי מיהרה לעשות כפי שהרופא אמר לה ואכן כעבור מספר דקות הגיעו שני סניטרים מטעם השב"ס והוציאו אותו עם אלנוקה לעבר בית החולים ששם חייבים לשמור עליו לבל יברח או ינסה שוב להתאבד.

כשהיה על האלונקה אמר בקול רפוי אך נשמע קולו :" איפוא הבחורה הטובה איפוא היא?"" לאיזה בחורה אתה מתכוון שאל אותו אחד מהסניטרים" "ליובלי" היא ניגשה אליו ולחצה את ידו אתה תהיה בריא מוחמד" "לא איכפת לי אם אהיה בריא או אמות, יותר אני אשמח אם אמות אך לך אני חייב להודות שלכמה רגעים הצלחת להחזיר את צלם האנוש שלי שמכבר אינה בתוכי ועל כך אני מודה לך"

הסניטרים הובילו אותו לעבר האמבולנס שחנה ליד הכניסה של בית הכלא.

יובלי נשארו בשוק מהמלים שאמר מוחמד, למרות שהוא קרוב לודאי פושע לא קטן אך רחמיה נכמרו מאד מאד.

שי לחץ את ידה ואמר מלה אחת בלבד " ש א פ ו". שניהם המשיכו במלוא המרץ בעבודות שנזנחו מחמת האירוע אך עם קצת תושיה הכל יסתדר. כל האסירים פוזרו למקומות שאליהם הם שייכים ויובלי ביקשה משי שיקח פיקוד כי היא חייבת להיכנס לחדרה למספר דקות.

היא נכנסה לחדרה והחלה לבכות בכי שהיה אצור בתוכה קרוב לודאי וזה היה הקש שפתח את מאגר הדמעות עד סופן. הכל נראה לה לא צודק, הכל נראה לה, פשוט, לא הוגן.

היא נרגעה לאט לאט ולאחר ששטפה את פניה, החליפה גם את המדים בזוג השני שהיה ברשותה סירקה את שיערה ולקינוח הכינה לה כוס קפה וחשבה שתיקח כמה עוגיות מהמטבח. בדרכה למטבח ראתה את העובד הסוציאלי פוסע לקראתה ופניו מחייכות לקראתה.

המשך יבוא