אומרים שהחיים ממשיכים

חיי הם מעגל קסמים,מעגל אינסופי.
אני סורקת את הבחוץ,קרני השמש שוב מסנוורות את עיני.שוב, מרוב צבעים אני מתחילה לחייך..
זה בלתי נשלט.
החיוך הזה כופה את עצמו עלי, לא באמת בא לי לחייך!
אני יוצאת אל העולם.
מאחורי אני משאירה שובל של אכזבות,
חלומות שבורים שהתפוצצו בתוך עיני,
ורגשות, שעדיף לי לשכוח שהיו קיימים בליבי.
הכדור ממשיך להסתובב,הם אומרים,ואין דבר שיגרום לו להאט.
אפילו לא העובדה שאני כ"כ רוצה לראות את פניו שוב.
רק המבט שלו מעביר בי צמרמורות..
המבט שלו מסוגל לסלק את הבדידות מחיי,להשיב את חיוכי לעד,אך להרוג באותה העדינות שבה הוא מלטף אותי.
הם אומרים שהחיים ממשיכים.
שוב אני פוסעת בזהירות ובשקט בעולם..
מאושרת? אני לא ..
אבל אני גם לאט לאט מבינה שהסבל שלי,מתמוגג,אם או בלי שארצה.
זה מוזר כי הרי הלילות הם לא אותם לילות בלי החיבוק שלו,
והנשיקות הם לא אותן נשיקות בלי השפתיים שלו,
ואהבה,היא שווה כאב,כשהוא לא נמצא.
ובכל זאת, העולם ממשיך להסתובב,
לא עוצר לרגע.
הם צודקים,אלה שאמרו שהחיים ממשיכים.