הפנימייה – פרק 72

*יין, וודקה וכלייה – חלק ב'*

הלכתי למשרד של או"ם באיטיות, כדי שהוא לא יתפוס אותי. לבסוף הסחתי את דעתו בכך שעשיתי קולות של ארנב חמוד והוא רץ בשביל לטמא אותו.
ראיתי שני בקבוקים חדשים של יין. לקחתי אותם וברחתי במהירות.
"מה?!" צעק או"ם.
"עוד 821 נקודות" חשבתי לעצמי.
רצתי לחדר של צרפת כיוון שפולין הייתה עסוקה בלסרוג בפינה ולא שמה לב לכלום וגרמניה עדיין היה בבית של ביגפוט.
רוסיה הוציא עוד שני בקבוקי וודקה ואת שני הבקבוקים הריקים הקודמים וערבב את כל המשקאות.
שתיתי עוד ועוד כוסות ונהנתי כל כך עד שלפתע הרגשתי כאב איום בגוף.
"אאוץ'!" צעקתי.
"מה קרה?" שאל רוסיה ששתה מהבקבוק כמה כוסות.
"אין לי מושג!" אמרתי "תקראו לרופא".
צרפת רץ לקרוא לרופא.
"יפה!" אמרה פולין "כשאני מבקשת רופא בשביל להתחתן איתו, אין מי שיקרא לרופא, אה?".
רוסיה גלגל עיניים.
צרפת רץ והביא את אסטוניה.
אסטוניה בדק אותי.
"ובכן" הוא אמר "הכלייה שלך נהרסה לחלוטין".
"מה?!" שאלתי.
"כן" הוא אמר "שתית הרבה אלכוהול במקרה?".
"לא!" אמרתי "רק יין ווודקה".
"בכל מקרה, אתה צריך כלייה חדשה, אתה צריך למצוא תורם מתאים, תן לי לבדוק" אמר אסטוניה.
הוא פתח ספר.
"מה זה?" שאל רוסיה.
"כן יש התאמות בין אנשים בפנימייה, וישראל, אלו שיכולים להתרים לך הם…. גיאורגיה… רוסיה וגרמניה" אמר אסטוניה.
"ומה זה בדיוק אומר?" שאלתי.
"הם היחידים שיכולים לתרום לך כלייה, יש לי כאן מכשיר שעושה הדמייה איך תראה ההתנהגות החדשה שלך עם הכלייה החדשה".
"תראה לי" ביקשתי.