אופס, זאת החברה הכי טובה שלי – פרק 5
נוגה עוצרת אותי בכניסה לבית ספר.
"אנחנו צריכות לדבר " היא אומרת , "את לא יכולה להמשיך להתחמק ממני "
אני נסוגה אחורה בגועל , נדהמת מהדחייה הרבה כל כך שאני מרגישה כלפיה .
"אני לא מתחמקת ממך ." אני עונה בשקט "אני ואת גמרנו . חשבתי שזה ברור "
אני פונה ללכת אבל היא תופסת אותי בחוזקה ביד , " זה לא ברור לי ." היא אומרת בנוקשות ,
" 10 שנים אנחנו חברות הכי טובות . את לא יכולה פשוט להחליט בעצמך שזה נגמר ." היא מביטה בי במבט שחור .
"אני לא יכולה להחליט שזה נגמר ?" אני שואלת בקור "את כבר מזמן לא זוכה להחליט את החוקים נוגה . מהרגע שבו התנשקת עם החבר שלי . מהרגע שבו שיקרת לי . מהרגע שבו בחרת בעצמך על פניי.את כבר לא זוכה להגיד לי מה אני יכולה ולא יכולה לעשות "
אני פונה ללכת , אבל היא לא מרפה לי מהיד , אני מנערת אותה בחוזקה , אבל האחיזה שלה רק מתחזקת .
"עוד משהו ?! " אני שואלת בכעס , "יש עוד משהו שאת רוצה להגיד לי או שאת סתם נהנית לגרום לי לאחר לשיעור ?"
היא מביטה בי ארוכות . הצלצול נשמע . הילדים מתחילים להיכנס . אבל היא לא מרפה .
"אני אוהבת אותך " היא אומרת פתאום בקול רועד " אני אוהבת אותך כל כך . וכל מה שעשיתי , לא עשיתי כדי לפגוע בך , לעולם לעולם לא . את הבנאדם שהכי חשוב לי בעולם , ברגע שיצאת מהחדר נפרדתי ממנו . תכננתי לעשות את זה גם לפניי.." דמעות גדולות מתחילות לרדת על הלחיים שלה "אבל לא יכולתי ! תביני אותי .. בבקשה , שירה . את מכירה אותי , שאני אוהבת אני אוהבת עד הסוף , ואני אוהבת את ערן … אחרת בחיים… בחיים .. אפילו לא הייתי מעזה ל-" היא פורצת בבכי, והכתפיים שלה רועדות כל כך , שמתעורר בי צורך עז לחבק אותה , אבל אני מתעלמת מהצורך הטיפשי .
היא ממשיכה לבכות , ולאחר מכן מביטה בי בעיניים גדולות, שחורות , דומעות .
"זה לא משנה שום דבר נוגה . אני מצטערת , הלוואי וזה היה אחרת , אבל את שברת הכל . " אני מביטה בה , לא שולטת ברכות שבמילותיי " פשוט … תתני לי ללכת , תני לי ללכת נוגה ."
לאט לאט , אני פותחת את האגרוף שלה שנעול על היד שלי , מתרחקת ממנה , ופונה לעבר הכניסה לבית ספר , בהחלטה של רגע אני מסתובבת ליציאה , מתרחקת מכל מה שכואב לי .
אני חושבת על נוגה . איך היא הייתה הכל בשבילי ועכשיו היא לא כלום . איך היא הייתה אימא , אחות , חברה . איך עכשיו אני נגעלת ממנה . על איך שהייתי רוצה להחזיר הכל לאחור . אבל אני לא מסוגלת . פשוט לא .
שאני מגיעה למעבר החצייה אני מסתובבת , מביטה בדמותה הקטנה והמרוחקת . מוחקת אותה מהלב שלי . מותירה אותה מאחור. נפרדת ממנה לתמיד .
רוח של קיץ מצליפה לי בפנים . מייבשת את הדמעות שמתחילות לרדת ,
ומרחוק אני רואה דמות מתקרבת . למרבה ההפתעה הדמות היחידה שאני רוצה לראות .
בועז .
תגובות (19)
וואו! את כותבת ממש ממש טוב! תמשיכי! מהר!
אוווואואווו!
אווווואווווואו!
גו בועז!
גו בועז!
גו שירה!
גו שירה!
טפו נוגה!
טפו נוגה!
כלבה אמיתית המכוערת הזו -.-
וווההההוווו!!!!
נוגה נמחחחחקה!!!
בועז נכנס לתמוווווונה!!!
עכשיו פרק של תקרת הכוכבים שלי 3:
ואז אני אפרסם עוד פרק של המלאך הפרטי שלי,
ואז את תפרסמי עוד פרק של אופס, זו החברה הכי טובה שלי,
ואז…
ואז…
ואז…
ךןיונטמ ק'מגחדבסםן יחלדגל!
חחחחח..תודה רבה חלי ! הדר , נראה לי שהתבלבלת קצת… קודם פרק של המלאך הפרטי שלי , ואז תקרת הכוכבים שלי XD אני שמחה שאהבת את הפרק :)
יואו, רק היום ראיתי את הסיפור הזה ואז התחלתי לקרוא אותו ועכשיו אני מתחרטת שלא גיליתי אותו קודם, כי זה סיפור ממש מדהים!!!!!!!
תמשיכי מהר….. :) :) :) :)
אני כל כך שמחה שאת אוהבת אותו ! אמשיך ברגע שיהיו יותר תגובות :)
זה ממש יפהה!!!!!! אני ממש אוהבת את הסיפור הזה!! את חייבת להמשיך! עכשיו!!!!
חחחחחחחח… אני אמשיך.. תודה על התמיכה …
חחחחחחחח… אני אמשיך.. תודה על התמיכה …
עוד בדיקה עוברת, ועוד אחת, ועוד אחת…
ואני כל הזמן מתאכזבת מחדש!!!!!!!
אז בבקשה תמשיכי לכתוב מהר!!!!!!!
סיפור מהמם!!!!!!!!!!! :) :) :) :) :)
את צודקת ! אני מרגישה ממש רע , כי אני מבטיחה ולא מקיימת 1 סורי .. אני אמשיך בחנוכה את כל הסיפורים !
זה בסדר, אני אחכה קצת… :D
:)
ליייייייילך!
את חייבת לי שני פרקקקקקים!
שממממעת?!
שני פרקים!
שניים!
קדימה,
תזיזי את התחת לסיפור ותתחילי לכתוב!!
גררר.
לילך המתוקה את כותבת פשוט מושלם, את ממש נפלאה תמשיכי דחוף בבקשה חג חנוכה שמח וערב טוב מצפה להמשך בקי ♥♥♥♥
חחחח.. הדר , את צודקת , אני באמת חייבת לך פרקים :0 בקי תודה רבה :) אני אמשיך ….
שוב! שוב הדבקת אוטתי למסך! באיזה דבק את משתמשת? הוא ממש חזק!
חוזרת ואומרת כי אהבתי את הסיפור שלך מאד מאד תודה ומאחלת לך שנה אזרחית מהממת ממני בקי ♥♥♥♥
חחחחחחחחחחחחחחחחחח…. שום דבקים בכלל ! שנה טובה בקי :)
איזה פרק עצוב :( נוגה יכלבה!