תנו לגדול בשקט ~פרק 39 ~

הלכנו לכייון הבית של אביעד ,שלושתינו .זה פשוט לא יאמן איך דברים קורים כאן בקצב מהיר .
נכנסנו לבניין ,ועלינו במעלית לקומה שלישית .
דלת המעלית נפתחה ,לקחתי נשימה עמוקה ,ודפקתי בדלת .תומר החזיק לי את היד ,הוא ראה שאני לחוצה.
טובה פתחה את הדלת
"שלום מורוש!" היא קידמה את פניי בברכה "מה שלומך"?
"מצויין ,הרבה יותר טוב "עניתי לה
"בואו תכנסו" היא אמרה והצביעה על הספה שבסלון
התיישבנו שלושתינו על הספה ,וטובה הלכה למטבח .
הסתכלתי מסביבי ,ראיתי על הקיר תמונות של אביעד עם אחים שלו,כשהיה קטן .
נזכרתי בפעם הראשונה שהייתי פה עם אביעד ,זה היה כל כך מזמן .
טובה חזרה אלינו עם עוגיות ושוקו .
"אז מה מביא אתכם לכאן ?" שאלה טובה והסתכלה עלינו .
"תראי ,זה יישמע לך מוזר ,אבל אביעד השאיר לי פה משהו ."אמרתי ברצינות
היא הסתכלה עליי .
"אוקיי" היא אמרה
"אז חשבתי אולי אני יכולה לחפש קצת בדברים שלו" אמרתי והסתכלתי עליה.היא נראתה מופתעת
"בטח" היא אמרה וחייכה
את הדרך לחדר של אביעד ,ידעתי לבד .קמתי מהספה ,והלכתי אל עבר המסדרון הארוך ,החדר מימין ,הראשון
היה החדר של אביעד.
פתחתי את הדלת בזהירות .פוסטרים של שחקני כדורגל היו תלויים על הקיר שהיה צבוע בכחול ,
המיטה הייתה מוצעת ,הריח שלו עדיין היה בחדר ,כאילו לא עברו שלושה חודשים מאז שהוא..הלך,הלך ולא חזר.
הסתכלתי על הספרייה ,הספרים היו מסודרים כמו חיילים ,הכל היה במקום.
הארון שלו,עדיין מלא בתוכנו , כל הבגדים היו מסודרים ומקופלים,הכל היה בדיוק כמו פעם ,כלום לא השתנה .
התיישבתי על המיטה ,וחשבתי מאיפה להתחיל ,לא זכרתי מה הוא אמר לי בבירור .
התחלתי במדפים ,חיפשתי אחרי סימן ,משהו .
אבל לא היה כלום .
אחרי חצי שעה כמעט של חיפושים ,התחלתי להתייאש .אולי זה באמת לא קרה .אולי אני סתם מדמיינת.
חיפשתי בארון ,גם שם לא היה כלום .
נשמעו דפיקות בדלת "הכול בסדר ?" זה היה תומר
"כן" אמרתי והתיישבתי על קצה המיטה .
הדלת נפתחה ותומר נכנס "מצאת משהו ?"
"לא " אמרתי בייאוש
"את מתכוונת להמשיך לחפש?" הוא שאל
"לא יודעת" עניתי
"עזבי מור ,בואי נחזור הבייתה" הוא אמר אחרי שתיקה ארוכה
"תחזור אתה אם אתה רוצה ,אני ממשיכה עוד קצת לחפש" עניתי עצבנית
הוא הסתכל עליי "אני מחכה לך בסלון"הוא אמר ויצא מהחדר .
המשככתי לחפש עוד בספרייה ,אבל לא מצאתי כלום
נווו איפה זה ?!
עיניי נחו על רווח קטן שהיה בין המיטה למזווה .
הרווח הזה לא מוכר לי .
היו שם מגירות !!! נזכרתי לפתע
יצאתי מהחדר ,אל טובה
"איפה המגירות שהיו לו בחדר ?" שאלתי בנשימה אחת.
היא הופתעה והסתכלה עליי ,מנסה להיזכר
"מכרנו אותם" היא אמרה אחרי שתיקה קצרה .
הסתכלתי עליה ,לא מאמינה .