joco1
מחלה שפרצה בכפר קטן במעמקי הג'ונגל של האמזונס בדרום אמריקה המיתה את כל תושבי הכפר , חוץ משלושה נערים החוזרים לביתם מטקסי הבגרות שלהם במחצבות עתיקות ורחוקות. הם חייבים לצאת למסע מסוכן מלא תלאות והרפתקאות על מנת להגיע למקום ישוב המרוחק מהם מאות ק"מ. בדרכם הם סוטים מדרכם ונפגשים עם אנשי עיר האינקה העתיקה אורקהגאווארי, אשר תושביה היו מנותקים ממגע עם העולם החיצון במשך יותר משש מאות שנה. נבואות עתיקות מתחילות להתגשם עם בואם והם מוצאים את עצמם בתחילתו של חורבן גדול שעליהם לנסות למנוע, חורבן העלול להמיט אסון על העולם כולו.

ספר – בן האינקה – פרק חמישה עשר – התגלית

joco1 04/12/2011 820 צפיות אין תגובות
מחלה שפרצה בכפר קטן במעמקי הג'ונגל של האמזונס בדרום אמריקה המיתה את כל תושבי הכפר , חוץ משלושה נערים החוזרים לביתם מטקסי הבגרות שלהם במחצבות עתיקות ורחוקות. הם חייבים לצאת למסע מסוכן מלא תלאות והרפתקאות על מנת להגיע למקום ישוב המרוחק מהם מאות ק"מ. בדרכם הם סוטים מדרכם ונפגשים עם אנשי עיר האינקה העתיקה אורקהגאווארי, אשר תושביה היו מנותקים ממגע עם העולם החיצון במשך יותר משש מאות שנה. נבואות עתיקות מתחילות להתגשם עם בואם והם מוצאים את עצמם בתחילתו של חורבן גדול שעליהם לנסות למנוע, חורבן העלול להמיט אסון על העולם כולו.

הלפיד כבה וחושך השתלט על הפתח אל המעבר העליון . סיקואני לא הוציאה מילה.
קולו של נובס ,שקט ויציב נשמע בחדר החשוך הוא המשיך ודיבר אל האיש בספרדית , מי אתה ? , האיש שתק. נובס לא חיכה הרבה , יש איתך עוד אנשים ? , האיש שתק , סיקואני לא הרפתה משערותיו והסכין החדה עדיין הייתה צמודה לצווארו ,אך היא לחצה פחות מאפשרת לאיש לדבר . נובס המשיך לשאול , מה אתה עושה כאן ? , למה עקבת אחרינו ? האיש שתק . טוב , אמר נובס לסיקואני בספרדית בלא שינוי בעוצמת הקול , תהרגי אותו. האיש התעורר לפתע משתיקתו, לא! , לא! הוא צעק , אני אדבר. אל תהרגי אותו ,עדיין , אמר נובס בספרדית . האיש בפחדו החל לדבר בספרדית במהירות , אני אייקוצ'ו , אני לבד , הגעתי לכאן מקוסקו . סיקואני לא הבינה כלל את חילופי הדברים ביניהם ,את המילה קוזקו הבינה, אך לא אמרה דבר לנובס.
ניקח אותו למעלה , אמר נובס לסיקואני בשפת קצ'ואה , סיקואני משכה בשערותיו והוא נעמד על רגליו , היא הפנתה אותו כלפי הפתח והחלה לעלות איתו , נועצת את הסכין בגבו . אל תעשה שטויות , אמר נובס בספרדית , היא מהירה ומסוכנת מאד , לא כדאי לך לבחון אותה. אני מאמין לך , אמר האיש . גופו כאב מאד. סיקואני הכניעה אותו במהירות וכמעט שברה את רגלו וידו כאשר עשתה זאת . לא היה לו כל סיכוי כנגדה . הוא צלע מעט ותפס את ידו הפגועה , אך לא דיבר יותר עד שהגיעו למעלה , אל אור היום. האיש התיישב על אבן גדולה ושטוחה וסיקואני עמדה במרחק מה ממנו , היא הרפתה משערותיו שחלקם נשארו בידיה מלחץ המשיכה . האיש הרים את עיניו , הוא ראה לפניו נערה יפה ודקת גו , אך כבר הספיק לדעת שמראה מטעה והיא מסוכנת עד מאד.
נובס עמד לידו , תסתכל אלי , דרש ממנו . אייקוצ'ו הרים את ראשו והסתכל על נובס , האיש היה אינדיאני בשנות החמישים לחייו , לבושו היה מודרני ועשוי בד אך הוא יחד עם זאת נראה שכוחו במותניו וכושרו טוב מאד , נובס ראה דם נוזל מגבתו הפצועה וסימן כחול על לחיו הימנית . הוא התבונן בסיקואני , היא משכה בכתפיה . מה אתה עושה כאן ? שאל אותו נובס . הגעתי לקוזקו לפני שלוש שנים בחיפוש אחר עיר האינקה האבודה שבמעמקי הג'ונגל, אמר אייקוצ'ו , שלוש שנים לקח לי למצוא אותה, שתי משלחות מחקר שלא הצליחו ובסוף , אני לבד חזרתי לכאן ומצאתי את המקום , שלוש שנים שאני רודף אחרי הנבואה העתיקה במחקרי עד שהצלחתי לפענח אותה , איזו נבואה ? שאל נובס. אייקוצ'ו עבר לשפת קצ'ואה :

שלושה אלים ושלושה כתרים
שמש וירח וכוכבים
ומלך עליון על שלושה ערים
ומלכה לוחמת מביאה חיים…

נובס עצר אותו , מאיפה אתה מכיר את הנבואה הזאת ? שאל אותו בשפת קצ'ואה , סיקואני הקשיבה , גם היא לא הבינה איך אדם מן החוץ מכיר את הנבואה הראשונה וכעס עלה בה . נובס שם לב לכך. הוא הניח יד מרגיעה על כתפה ושאל שוב את אייקוצ'ו בשפת קצ'ואה, על מנת שגם סיקואני תבין , מהיכן אתה מכיר את הנבואה ? אייקוצ'ו חייך , הוא היה מרוצה שהצליח להפתיע אותם. אני חוקר את הנושא הזה כבר עשור שנים באוניברסיטת לימה , אני חוקר אנטרפולוגי, השיב להם בשפת קצ'ואה שוטפת , אך שניהם לא הבינו את המילה , לפני שלוש שנים עברתי לקוזקו על מנת לחקור מקרוב את בני האינקה בקשר לנבואה שבידי. מעטים האינדיאנים שיודעים עליה , אך לפני שלוש שנים מצאתי מספר משפחות מכפרי הסביבה הקרובה לקוזקו שידעו לספר לי עליה, הם גם ידעו לספר לי על העיר האבודה. הוא הסתכל בהם במבט מנצח . סיקואני רצתה להגיד דבר מה, אך נובס היסה אותה בלחיצה מהירה על כתפה. סיקואני עצרה את עצמה. היה לה קשה להבין כיצד הוא יודע על העיר התת קרקעית. מי עוד יודע עליה ? שאל אותו נובס . רק אני לעת עתה , אמר אייקוצ'ו , אני עורך תיעוד מקיף על העיר ואפרסם את הכל בקרוב . כמעט וחזרתי לקוזקו לפני מספר חודשים בסירת אספקה שמגיעה לכפרים שבסביבה. אתה הגעת בסירת האספקה ? שאל נובס , כן , אמר אייקוצ'ו , לפני כחצי שנה , למה ? כלום , אמר נובס , היא אמורה לעבור פה שוב בעוד כשבועיים עד כמה שאני יודע , חורחה , בעל הספינה אמור לשלוח זיקוק לכיוון העיר ולחכות לי כשעתיים , יש פה כפר בסביבה שהוא אמור להגיע אליו , על נהר הטפה , אם אחליט להצטרף אליו , אסיים את המחקר שלי ואשוב כמנצח אל האוניברסיטה של לימה , כמויות הממצאים פה אדירות ושמורות , אתה יודע מה תגלית כזאת תעשה בקרב האינדיאנים והחוקרים ? אני אקבל מימון לכל חיי , אני אהפוך ליקיר האומה , תגלית מאצ'ו פיצ'ו היא כאין וכאפס למה שנמצא כאן . נובס הנהן , הוא הבין את המשמעות , מן הרגע שיחזור אייקוצ'ו ללימה האזור יהפוך למוקד משיכה לחוקרים וארכיאולוגים , תיירים ושודדי קברים . זה היה יכול להפוך את הכפר סנטה לרגו לעיירה עשירה , אבל כבר אין כפר והתוכנית של אייקוצ'ו עלולה להביא חורבן על העיר התת קרקעית שתתגלה בוודאי . מה גילית בקשר לנבואה ? שאל אותו נובס , הוא שם לב שאייקוצ'ו אהב לדבר , מרגע שפתח את פיו לא הפסיק לשפוך מידע, אולי הבדידות גורמת את זה לאדם כמוהו ? חשב נובס . מילותיו של אייקוצ'ו החזירו אותו לשיחה , לדעתי הנבואה הייתה צריכה להתגשם כבר, על פיה היו צריכים להגיע שלושה מלכים לעיר וכעבור ארבעה ימים על פי הבנתי היה אמור להיות ליקוי חמה מלא. האם זה קרה ? שאל אותו נובס. היה ליקוי חמה ? היה , אמר אייקוצ'ו, ואפילו הגיעו לכאן שלושה נערים , הוא הפסיק את שטף דיבורו ואחר כך אמר , בכל שהותי בעיר לא ראיתי כאן נפש אדם , ופתאום הם הופיעו , משום מקום, ולא עוד, אלא , שדרכם הובילה אותם היישר לכאן , אמר והצביע על מערת הקבורה ,אבל הם עזבו במהירות את העיר האבודה , אני משוכנע שזיהו אותי , קיוויתי שלא הרסתי את הנבואה וניסיתי לבדוק מי הם , בדקתי את תיקיהם אך לא גיליתי דבר , וכשירדו לסירתם הבנתי שיתכן שהפחדתי אותם באיזו שהיא צורה , לא רציתי להזיק להם, רציתי מאד שיהיו קשורים לנבואה אבל התבדתי. כעבור ארבעה ימים מאז שהגיעו לכאן שלושת הנערים לא קרה דבר , המשיך בדיבורו, הם כבר שטו מכאן ואף שרק אחרי כעשרה ימים היה ליקוי חמה שזה מספיק לדעתי להוכיח שהנבואה בחלקה מתגשמת , הם לא חזרו. הנער הגדול אפילו לקח את תליון המלך , ואחרי סימן כה מובהק הייתי בטוח, שסוף כל סוף היא תתגשם. הצלחתי אפילו להעביר להם מספר עופות שצדתי . הבעיה הייתה שהם לא שבו שוב וגם אישה לא הייתה שם , אף שאתם שניכם נוטעים בי שוב תקווה, שיש משהו בנבואה הזאת. רוב הנבואה נשאר עדיין סתום בעיני , רק חלק ממנו הצלחתי להבין . איזה חלק ? התעניין נובס. "ובסתר אבן ובצל ההר" דקלם אייקוצ'ו את המשך הנבואה . מהי הכוונה בזה ? שאל נובס . ברור , לא ? אמר אייקוצ'ו , הכוונה בוודאות למערת הקבורה של המלך , היכן שביקרתם עכשיו. נובס חייך חיוך קטן והסתכל על סיקואני , היא החזירה לו חיוך משלה ואנחת רווחה קטנה נפלטה מפיה . מיהו בעל הניבים ?, היקשה נובס. ככל הנראה זהו אל המוות וויצ'אמה , אמר אייקוצ'ו , אני מניח שפסלו המוצב למטה יכול להסביר זאת טוב ממני.
האם ממה קיליה נישאה לבסוף ? לא התאפקה ושאלה סיקואני . אני מניח שזהו משל לליקוי החמה שבו התאחדו השמש והירח, השיב לה , הייתה לזה כנראה השפעה גדולה על האינקה. האינדיאנים בקוסקו בודאי חגגו זאת כיאות. אני בטוח בזה , אמר נובס. יפה מאד , אז לדעתך הצלחת למצוא את העיר האבודה של האינקה , נובס פרש את ידו אל העיר והצביע עליה לכל רוחבה , ואפילו פענחת את הנבואה. ומה עכשיו ? אייקוצ'ו שכח את מכאוביו והחל להסביר להם בלהט על העיר, דבריו נאמרו בשפת קצ'ואה אך תובלו באין ספור מילים ספרדיות , הוא הצביע על הריסות המקדש ודילג אל מבנה העיר ושעריה , אך גולת הכותרת הייתה קבורת המלך. נובס הצליח לעקוב אחריו, אך השפה המשובשת שדיבר בה בלבלה את סיקואני לא מעט. מי זה המלך שקבור פה ? שאל נובס , כשהצליח להשחיל את השאלה בעצירה רגעית בשטף דיבורו של החוקר. המחקרים שערכתי מוכיחים שזהו אטאהולפה , המלך האחרון של האינקה .
נובס הוריד את תיקו מעל כתפיו ופתח אותו, הוציא את החבילה העטופה בעור והגיש אותה לאייקוצ'ו , אני מאמין שזה שייך לך , אמר לו . אייקוצ'ו עצר את שטף דיבורו ולקח את החבילה . מה יש בה ? שאל את נובס. תפתח ותראה ,השיב נובס. אייקוצ'ו פתח את החבילה , ספר בכריכת עור היה מונח בה. אייקוצ'ו פתח אותו , זה שלי , הוא קבע נחרצות , איבדתי את זה בעיר ולא מצאתי את זה שוב. חלק מן הדפים היו קרועים ובלויים. זה חלק מן המחקר שערכתי , תיעוד מלא של אזור המזבח ואזור מקדש הירח , כולל שרטוטים , הנה תיראו , הוא הפך את היומן והראה להם מספר שרטוטים שעשה מכל צדדי המקדש. סיקואני לקחה מידיו את הספר והסתכלה בשרטוטים ובכתב הצפוף בספרדית , היא דפדפה בספר ומאחר שלא הבינה את הכתוב החזירה אותו לאייקוצ'ו .
אייקוצ'ו הסתכל בהם , עדיין פחד לקום ממקומו . סיקואני עדיין לא עזבה את מקומה והוא ראה עד כמה היא דרוכה לקרב מחודש, אם ינסה לעשות משהוא מפתיע. נובס הסתכל על העיר ואחר פנה אל אייקוצ'ו , איפה אתה גר ? למטה הצביע אייקוצ'ו , במרכז בתי המגורים . תראה לנו , אמר נובס . אייקוצ'ו קם ממקומו , נובס לקח את תיקו , התיק של סיקואני לא היה עליה . אני אבוא אתכם, ואחר כך אביא אותו, אמרה לנובס. הירידה אל בתי המגורים הייתה ירידה במדרגות רחבות , חלק מהצמחים נחתכו , ככל הנראה על ידי אייקוצ'ו שסידר לעצמו במשך הזמן שביל נוח לאזור המקדש ומערת הקבורה , הם ירדו אל רחוב רחב, על קירות הבתים הסוגרים על הרחוב היו זיזים בולטים בעלי פרצופים משונים , הם פנו באחת הסימטאות שאף היא בניגוד לשאר הסימטאות הייתה נקייה מצמחים. באחד הבתים סידר אייקוצ'ו דלת כניסה , הוא פתח אותה, היה זה חדר גדול שהוליך לפינת גן פתוחה , החדר היה מקורה בענפי דקלים צפופים והאור נכנס מבעד לחלונות קטנים במעלה הקירות , קוף קטן בעל זנב ארוך היה קשור לרגל המיטה וכשנכנסו קפץ עליה וצווח . סיקואני הסתכלה סביב , בצד החדר היה שולחן שבנה אייקוצ'ו בעצמו ועליו מפות , תמונות , ספרים ודפים מפוזרים , על הקירות היו מדפים וארון אחד עמד בפינה . על אחד הקירות היו מודבקים מאות תמונות שצילם אייקוצ'ו בעיר . בגדים היו מפוזרים בחדר על המיטה ועל הכיסאות , לא ציפיתי לאורחים , התנצל אייקוצ'ו , הוא הרים מספר בגדים מן הרצפה וזרק אותם על המיטה. נובס התבונן סביבו , שני רובים נשענו על הקיר. פתאום שם לב שרובהו לא איתו. אייקוצ'ו לא נראה מסוכן , הוא חי כאן זמן רב מדי לבד ונראה שמה שעניין אותו באמת הוא המחקר שלו על העיר האבודה והנבואה שמצא. אייקוצ'ו התיישב על המיטה. הוא הזמין אותם לשבת , עדיין ממשש את ידו הכואבת. נובס בחר כיסא ואחרי שהוריד מעליו בגדים התיישב בו, סיקואני העדיפה להישען על הקיר ולהמשיך לעמוד. אייקוצ'ו פנה אל נובס בספרדית , היא כמעט הרגה אותי , וליטף גם את ירכו , דבר קצ'ואנית, אמר לו נובס, אני רואה שאתה שולט בשפה . אייקוצ'ו פנה אל סיקואני , כמעט הרגת אותי . סיקואני לא הגיבה ולא שינתה את מבע פניה. כשראה אייקוצ'ו שהיא לא מגיבה, שאל את נובס אם הם רעבים. אייקוצ'ו קם וסיקואני נעה באי נוחות , היא עדיין לא בטחה בו. הוא יצא אל הגן הקטן , נובס קם והלך אחריו מסתכל על המקום שבנה אייקוצ'ו לעצמו , הקוף הקטן התבונן בו בצאתו וצווח. אייקוצ'ו חזר עם מספר ירקות מגינתו ופירות שונים, הקוף קיבל פרי בשל ונרגע . נובס המשיך להסתובב במקום , חדר נוסף היה לאייקוצ'ו ובו מקרר קטן שלא עבד וכירת גז המחוברת לבלון גז, גנראטור כבוי עמד בצדו. מספר ג'ריקנים של דלק , וכלי עבודה. מספר עששיות , אך גם מנורות שהיו מוכנות להתחבר אל הגנראטור ברגע שיופעל . אייקוצ'ו חסך ולכן כמעט ולא השתמש בהם .
נובס חזר לחדר המרכזי , אייקוצ'ו ערך שולחן וחתך מספר ירקות, הוא פתח קופסת שימורים לעיניה של סיקואני שבחנה את מעשיו בקפידה . איך הבאת את כל זה לכאן ? שאל נובס , יש לי סירה, אמר אייקוצ'ו . לא ראינו אותה , אמר נובס . היא לא בצד הזה ממנו הגעתם. ישנו שער היוצא ליובל נוסף על נהר הטפה והוא מוביל לכאן ביתר קלות . אתם טיפסתם על החומה כפי שעשו שלושת הנערים שהגיעו לכאן לפני מספר חודשים . אם הייתם נכנסים ביובל אחר דרכיכם הייתה קלה פי כמה. לא ראיתי שום יובל, אמר נובס, אייקוצ'ו הרים את ראשו , אכן כן , כניסתו מוסתרת באזור מפגש הנחלים, אך לאחר מכן הוא נפתח והופך קל תנועה. ביקשתי מבעל ספינת האספקה להביא לי כמות אוכל ושימורים נכבדה. אם הייתם מגיעים בעוד שבועיים אני מניח שהייתם אוכלים טוב מאד. אם הייתי נשאר כמובן. אני לקראת סיום האוכל שהגיע בפעם הקודמת.
נובס ישב ליד השולחן , הוא קרא לסיקואני , היא נעתקה ממקומה ליד הקיר ובאה לשבת לידו.
אייקוצ'ו סיים לחתוך את הירקות ופנה לטגן ביצים במחבת , הוא לקח מספר ביצים מקופסא שהייתה מונחת בארון ופנה למטבח . בואי , אמר נובס לסיקואני , תראי משהו, הם קמו והלכו אחרי אייקוצ'ו , רוצים לעזור לי ? נובס , הנהן , סיקואני הסתכלה על אייקוצ'ו ניגש אל הכירה ובפתיחת גז קטנה מבעיר בה אש מתחת למחבת מפוחם , הוא הזליף שמן עליו ואחר שבר את הביצה פנימה במכת יד אחת קטנה.
אני אשמח לארח אתכם , אמר אייקוצ'ו , אין לי הרבה, אך תוכלו להגיע לסנטה לרגו עם סירת האספקה שאמורה לעבור כאן בקרוב, אני ככל הנראה אעלה עליה בדרכי לפורטו מלדולנדו ואחר כך לקוזקו וללימה. מה דעתכם ?
נשמח מאד , אמר נובס , הוא הסתכל על סיקואני , היא חייכה לעומתו, אך לא אמרה דבר.
הארוחה נגמרה על מי מנוחות , הם התיישבו על כריות גדולות שהיו מונחות בגן הקטן ונחו. אייקוצ'ו קם כעבור זמן קצר ויצא למטבח להכין קפה חזק לשלושתם . סיקואני נצלה את ההזדמנות לדבר עם נובס , אתה חושב שאפשר לסמוך עליו ? נובס הנהן בראשו , הוא אדם מלומד מאד, כך זה נראה וככל הנראה בעל מעמד נכבד,הוא עובד ככל הנראה באוניברסיטה של לימה. סיקואני לא ידעה מה זה אוניברסיטה ושתקה, זוהי עבודתו , המשיך נובס , הוא חוקר תרבויות ואני מניח שהוא יודע רבות אודות האינקה. שלא תחשבי , איני סומך עליו, צריך להכירו מקרוב לפני שנוכל לסמוך עליו באמת, כדאי לפקוח עיניים . אני רוצה ללכת להביא את הציוד שהשארנו במערה , החליפה סיקואני נושא, גם המקל שלך שם . אני אבוא איתך , אמר נובס ,
אייקוצ'ו נכנס , הוא ראה את סיקואני קמה. את הולכת ? שאל אותה , כן, ענה נובס במקומה , להביא את שאר הציוד שלנו ממערת הקבורה. הרשו לי לבוא אתכם , אולי אוכל להסביר לכם על המערה . נובס חשב מעט , בוודאי, הוא אמר , אם אתה רוצה . הוא העדיף שאייקוצ'ו יהיה איתם . הם שתו את הקפה . אייקוצ'ו הביא תיק קטן ומסר לסיקואני פנס, היא החזיקה בו, אך לא ידעה מה לעשות בו , נובס לקח את הפנס מידה והדליק אותו , היא ראתה את הכפתור וניסתה אף היא לפתוח ולסגור אותו. קשה היה לסיקואני להבין כיצד בוקע ממנו האור. אנחנו נצטרך אותו , אמר לה אייקוצ'ו , לא הבנתי מדוע הייתם צריכים לפידים, לא הבאתם אתכם פנסים ? לא , אמר נובס , אנחנו עם ציוד מועט כאן.הם יצאו אל הסמטה וממנה אל הרחוב וטיפסו במדרגות המובילות אל המקדש ומערת הקבורה. ,כאשר ירדו הדליקו את הפנסים, סיקואני האירה על הקירות המצוירים , היא הלכה ראשונה אך מדי פעם עצרה והתפעלה, היא קראה בשם כל האלים המופיעים על הקירות . אייקוצ'ו הסתכל בה והתרשם ממידת התענינותה וידיעותיה. היא לומדת באוניברסיטה ? שאל את נובס , לא , אמר נובס , לקח לי זמן רב לזהות את האלים המופעים בציורים , נראה שהיא מכירה אותם . הוא עקף את נובס , וצעד לצד סיקואני. הפסלים הגדולים שלפני הפתחים היו לפניהם. סיקואני קדה קידה לעומתם לפני שנכנסה אל הפתח. זה מנהג עתיק , אמר לה , אני רואה שאת בקיאה במנהגי האינקה. סיקואני עברה בפתח, התיק והרובה היו על הרצפה , היא הרימה את הרובה , נובס התקרב ולקח אותו מידה ואחר כך התקדם פנימה. הם נכנסו לחדר המעבר והמשיכו אל תוך חדר הקבורה . תיקה של סיקואני היה בידה והיא הניחה אותו לצידה עת עמדה לפני המלך המוזהב ששכב שם. כשראתה אותו כרעה על ברכיה ונפלה על פניה לעומתו והחלה מתפללת מספר מילים שידעה על פה. אחרי שקמה האירה על קירות החדר , קריאה נפלטה מפיה , נובס ואייקוצ'ו התקרבו אליה , מה קרה ? שאל אותה נובס . זהו המלך הואיינה קאפאק ! לא , לא , את טועה , אמר אייקוצ'ו זהו המלך אטאלהופה, אני בטוח בזה , סיקואני נענעה בראשה לשלילה , זה הואיינה קאפאק בנו של פאצ'קוטי מרעיד האדמות , המלך האדיר. סיקואני האירה את הקירות ואת השטיחים התלויים עליו , שם זה כתוב אמרה והצביעה בפנסה על "קיפו" שהיה תלוי על הקיר, את יודעת לקרוא את כתב ה"קיפו" נדהם אייקוצ'ו ופנסו כמעט נפל מידו, אף אחד לא יודע לקרוא את זה . אור הפנס שלה המשיך לרצד על הקיר ונתקע על כתב חבלים נוסף. ה"קיפו" הזה שהיה תלוי על הקיר מולה היה שלם לגמרי והחבלים והקשרים שבו השתלשלו כמעט עד רצפת החדר , נשימתה נעתקה מפיה והיא צנחה על ברכיה למולו , נובס מיהר ותמך בה , מה קרה ? שאל אותה בבהלה. סיקואני החזירה את נשימתה לסדרה ולקחה נשימה עמוקה לפני שהצליחה להשיב.
"הנבואה השלישית" , אמרה לבסוף.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
29 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך